Skip to main content
|

תוכנית חדשנית לשיפור מיומנויות קריאה

התוכנית המדגישה היבטים לשוניים, קוגניטיביים ורגשיים, עשויה להוביל לשיפור ניכר בהישגים לימודיים

Image
לימודי קריאה

תוכנית פדגוגית חדשנית, המדגישה היבטים לשוניים, היבטים קוגניטיביים, מטא-קוגניטיביים והיבטים רגשיים, עשויה להוביל לשיפור ניכר בהישגים לימודיים. הידע של המורות והמורים, הביטחון והאמון שלהם בעצמם כמובילי שינוי, הם משתנים קריטיים בהצלחת ההוראה. 

תלמידים ותלמידות המתקשים ברכישת הקריאה נכנסים למעגל של כישלון. הם צוברים פער בהישגיהם הלימודיים, הנעתם ללמידה פוחתת והדימוי העצמי שלהם כלומדים נפגע. פרופ' רחל שיף מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן בנתה תוכנית שמטרתה לסייע לילדים וילדות המתקשים בלימודים באמצעות פיתוח יכולת חשיבה, אסטרטגיות למידה, שפה ויכולת קריאה וכתיבה. המחקר נערך בתקופת הקורונה במימון המדען הראשי במשרד החינוך והתמקד בתלמידים ותלמידות בכיתה ג' ממעמד סוציו-אקונומי נמוך המתקשים בקריאה ובחן עד כמה שיפרה התוכנית את מצבם. 

ייחודה של התוכנית, שנקראת "אתה קורא ספרים - אתה רואה רחוק", היא שהמורים והמורות בבית הספר מקבלים הכשרה תיאורטית ומעשית בקידום יכולת החשיבה, השפה, הקריאה והכתיבה של תלמידים המתקשים בקריאה ובנוסף, הם מקבלים חומרי לימוד עדכניים מבוססי מחקר. התוכנית כוללת הקניה שיטתית של ידע לשוני העומד בבסיס הקריאה והכתיבה, כמו מודעות פונולוגית ומורפולוגית פיתוח קריאה מדויקת ושוטפת. התוכנית התחילה בחקירה ותרגול הכתיב המנוקד ועברה לחקירה ותרגול הכתיב שאינו מנוקד. התוכנית עסקה גם בפיתוח תהליכי חשיבה גבוהים לצד הקניית אסטרטגיות למידה כמו תכנון, בחירת אסטרטגיית פעולה, בקרה והסקת מסקנות בתהליכי ביצוע מטלות לימודיות.

נוסף על כך פותחה תוכנית השתלמות מקצועית למורים ומורות, שנועדה לספק להם ליווי במהלך הוראת התוכנית ולהעשיר את הידע האורייני ואת היכולת ליישם תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים במהלך ההוראה.

ממצאי המחקר מראים פער משמעותי בין תלמידים ותלמידות שעברו את התוכנית, שהשתפרו בכל המדדים ואף בתכנים שלא נלמדו במפורש, לעומת אלה שלא עברו התערבות וחלה אצלם נסיגה בחלק מהתפקודים.  תלמידות ותלמידים שהשתתפו בתוכנית הגיעו להישגים גבוהים יותר בדיוק בשטף הקריאה בהבנת הנקרא, ביכולות השפה ובאוצר מילים, ביכולות חשיבה ובמדדים רגשיים כמו רמת המוטיבציה ללמידה והאמונה העצמית ביכולתם ללמוד.

ממצאי המחקר אף מראים כי בעקבות תוכנית ההתערבות חל שיפור ביכולות השפה (המודעות הפונולוגית והמורפולוגית), ביכולות הקוגניטיביות וביכולות האורייניות. נוסף על כך נמצא שיפור במודעות לתהליכים המטא-אסטרטגיים של התלמידים והתלמידות במהלך הקריאה, שיפור במסוגלות הקריאה, ושיפור במוטיבציה לקריאה. ממצאי המחקר הם נדבך נוסף בהצעה לצמצום הפערים בין ילדים וילדות המתקשים בקריאה ובין אלה שאינם מתקשים, ולצמצום הפערים בין המיצב הנמוך לבין המיצב הגבוה.

ממצאי התוכנית מראים גם שתחושת המסוגלות של המורים והמורות עלתה באופן משמעותי. אמונה זו משפיעה על דרכי ההוראה והמטרות שהמורות והמורים מציבים בשיעורים, השקעת מאמץ בהוראה, מחויבות גבוהה לתלמידים ולתלמידות ולצרכים של המתקשים ביניהם. התוכנית הועברה על אף הקשיים בתקופת הקורונה והמוטיבציה של צוותי ההוראה ושל התלמידים ללמוד הייתה גבוהה.