המוזיקה תחבר בין תרבויות

במחקר שהקיף יותר מ-350,000 משתתפים ומשתתפות מ-50 מדינות ושש יבשות, נמצא שקשרים בין העדפות מוזיקליות ובין אישיות הם אוניברסליים. הממצאים מלמדים שמוזיקה עשויה למלא תפקיד חשוב בהתגברות על שסעים חברתיים ושיש לה יתרונות תרפויטיים שטרם מוצו. 

מוביל המחקר, ד"ר דוד גרינברג, הוא עמית מחקר באוניברסיטת קיימברידג' ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, במחקר נמצא שבכל רחבי העולם, ללא שונות משמעותית, מתקיים מתאם חיובי בין מוחצנות למוזיקה עכשווית, בין מצפוניות למוזיקה קלילה, בין מזג נוח למוזיקה קלילה ומוזיקה רגועה, ובין פתיחות למוזיקה שקטה, עכשווית, אינטנסיבית ומתוחכמת. נמצא גם מתאם שלילי מובהק בין מצפוניות ובין מוזיקה אינטנסיבית. 

ד"ר גרינברג, שהוא מוזיקאי, חוקר מוח ופסיכולוג, מספר שהוא ועמיתיו הופתעו מעד כמה הדפוסים הללו חזרו על עצמם ברחבי העולם. "אם אדם מופנם בחלק אחד של העולם אוהב את אותה המוזיקה כמו אנשים מופנמים במקומות אחרים, זה מצביע על כך שמוזיקה עשויה להיות גשר רחב מאוד," הוא אומר. "מוזיקה עוזרת לאנשים להבין זה את זה ולמצוא מכנה משותף." 

המחקר של גרינברג ועמיתיו, שפורסם בתחילת השנה ב-Journal of Personality and Social Psychology, מסביר מדוע תכונות אופי קשורות לסגנונות מוזיקליים. החוקרים ניבאו שמוחצנות, המוגדרות כחיפוש אחר ריגושים, חברותיות ורגשות חיוביים, תתקשר באופן חיובי למוזיקה עכשווית שיש לה מאפיינים קצביים, חיוביים ורקידים. באופן דומה, החוקרים לא הופתעו למצוא שמצפוניות, המקושרת לסדר וצייתנות, התנגשה עם סגנונות מוזיקליים אינטנסיביים המאופיינים בתוקפנות ותמות מרדניות. אבל אחד מהממצאים עורר תהיות רבות יותר. "חשבנו שנוירוטיות תלך באחת משתי דרכים," אומר ד"ר גרינברג: "העדפת מוזיקה עצובה המבטאת בדידות, או מוזיקה קצבית לשינוי מצב הרוח. למעשה, בממוצע, נראה שהם מעדיפים סגנונות מוזיקליים אינטנסיביים יותר, שאולי מבטאים חרדה ותסכול. זה היה מפתיע, אבל אנשים משתמשים במוזיקה באופנים שונים – יש כאלה שמשתמשים בה עבור קתרזיס, אחרים לשינוי מצב הרוח. כך שעשויה להיות תת-קבוצה שמקבלת דירוג גבוה במדד הנוירוטיות ומקשיבה למוזיקה רגועה מסיבה אחת, ותת-קבוצה נוספת מתוסכלת יותר שאולי מעדיפה מוזיקה אינטנסיבית לשחרור קיטור. אנו נחקור זאת לעומק." 

נמצא גם שהמתאם בין מוחצנות ובין מוזיקה עכשווית היה חזק במיוחד סביב קו המשווה, מעל כל מרכז אמריקה ודרום אמריקה. זה עשוי לרמוז על כך שמשתנים אקלימיים משפיעים על העדפות מוזיקליות, ושאנשים החיים באקלים חם יותר נוטים להיות בעלי מאפייני אישיות שגורמים להם להעדיף סגנונות מוזיקליים קצביים ורקידים. 

גרינברג ועמיתיו השתמשו בשתי שיטות למדידת העדפה מוזיקלית כדי להעריך את המספר הגבוה במיוחד של משתתפי המחקר המפוזרים בין 50 מדינות. השיטה הראשונה כללה דירוג עצמי של מידת החיבה ל-23 סוגות מוזיקליות שונות, מענה על שאלון אישיות ודיווח על נתונים דמוגרפיים. השיטה השנייה נקטה בגישה מתקדמת יותר וביקשה מהמשתתפים והמשתתפות להקשיב לקטעי מוזיקה קצרים מ-16 סוגות של מוזיקה מערבית מהאתר musicaluniverse.io ואז למסור את תגובת ההעדפה שלהם לכל קטע. החוקרים התמקדו במוזיקה מערבית בעיקר מאחר שהיא זאת שמאזינים לה הכי הרבה ברחבי העולם, וכי התוצאות המבוססות על מוזיקה מערבית מציעות את הפוטנציאל החזק ביותר ליישום גלובלי בעולם האמיתי ובהקשרים טיפוליים. 

במשך אלפי שנים אנשים השמיעו צלילים לקבוצות אחרות כדי לקבוע האם יש להם ערכים דומים, האם יוכלו לחלוק משאבים או שמא הם עלולים להילחם זה בזה. היום אנשים משתמשים במוזיקה כדרך לאותת על האישיות שלהם, ולפיכך, טוען המחקר, יש לשימוש במוזיקה פוטנציאל להתגברות על שסעים חברתיים. 

ד"ר גרינברג סבור שמחקר עתידי יוכל לשלב נתוני סטרימינג עם טכנולוגיית EEG hyperscanning כדי לבסס הבנה מדויקת יותר של הגורמים הביולוגיים והתרבותיים התורמים להעדפות ולתגובות המוזיקליות שלנו. מחקר עתידי יוכל אף לבחון את הקשר בין מוזיקה ובין אישיות בעולם האמיתי כדי לראות כיצד מוזיקה עשויה לגשר בין אנשים מתרבויות שונות ברחבי העולם. 

D.M. Greenberg et al., ‘Universals and variations in musical preferences: A study of preferential reactions to Western music in 53 countries’, Journal of Personality and Social Psychology (2022). DOI: 10.1037/pspp0000397