יום התזונה העולמי

דיאטות שונות דוגלות בהימנעות ממזונות מסוימים - כמו מוצרים מהחי בתזונה הטבעונית, או דווקא בהתבססות עליהם, כמו בתזונה "הפליאוליתית" המעודדת צריכת חלבון ושומן מהחי. מעניין שתומכי שתי הדרכים טוענים בין היתר ש"כך אכלו אבות-אבותינו". פרופ' אהוד ויס, ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, עושה לנו סדר.

ההנחה שכדי להיות בריאים צריך לאכול כמו אבותינו נשענת על כך שהחקלאות היא תופעה חדשה יחסית, ושלאורך רוב ההיסטוריה האנושית התזונה התבססה על צַיד ולקט. כיוון חשיבה זה הוביל לדיאטות כמו "דיאטה פליאוליתית", צמחונות, וטבעונות, המציעות להתנזר ממזונות מסוימים ולהתרכז במזונות אחרים. האם הנחה זו מתבססת על מידע מדעי או על תחושות בטן, תרתי משמע? מחקר של שרידי מזון בחפירות ארכיאולוגיות נותן לכך מענה. שרידי צמחים ובעלי חיים נמצאים כמעט בכל אתר ארכיאולוגי, ומספקים מידע על הרכב התזונה בתקופות השונות.

היקף צריכת הבשר בחברה המערבית המודרנית עולה על כל תקופה אחרת, ולכך השפעה שלילית אדירה על בריאות הציבור ועל הסביבה. הפחתת השימוש בבשר בקר הכרחית, ותצמצם נזק רב לסביבה, אולם אין בסיס לאמירה שאבותינו נמנעו מסוג מסוים של מזון, צמחי או בשרי. לאורך כל התקופות ובכל האתרים נמצאו שרידי צמחים ושרידי בעלי חיים ששימשו כמזון ביישובי ציידים-לקטים וביישובי חקלאים.

לדוגמה, המעבדה שלנו חוקרת את הממצא הצמחי מהאתר הפליאוליתי אוהלו II, השוכן לחוף הכנרת, שבו התגלו מאות אלפי זרעים השייכים לכ-150 מיני צמחים, ביניהם דגנים (חיטה, שעורה ושיבולת שועל), קטניות (עדשה, אפונה ובקיה), עשבוניים (שום) ופירות (גפן, זית, שקד ותאנה). באתר נמצאו גם עצמות יונקים רבים, בעיקר צבי ויחמור, ועושר של דגים וציפורים.

משחזור התזונה עלה שאנשי אוהלו צרכו תזונה מגוונת והשתמשו במה שסביבת האגם הציעה להם. הם בבירור ניצלו את כל מקורות המזון ולא התמקדו רק בסוג מסוים.

ניתוח כלל הממצא מהאתר מלמד שאנשי אוהלו עסקו בצייד ולקט ואפילו בזריעת חיטה ושעורה, כך שהאתר המיוחד מלמד אותנו על הן תזונתם של ציידים-לקטים והן על תזונתם של חקלאים קדומים. גם המקורות הכתובים, עבריים ואחרים, מלמדים על אותה תופעה: מאז ומתמיד שימשו הצמחים כמקור עיקרי לקלוריות כשלצדם השתמשו בבשר, לפי הזמינות.

מניעת סוכרת עם "ספרת הגליל" - מיזם יחיד מסוגו>>>