ייבוש החולה

ב-30 באוקטובר 1957 הושלם ייבוש אגם וביצת החולה על ידי קק"ל. התהליכים שאירעו במקום מאז ועד ימינו הם שיעור חשוב בשמירת טבע. דותן רותם, דוקטורנט במחלקה לגאוגרפיה ולימודי סביבה בבר-אילן ואקולוג שטחים פתוחים בחברה להגנת הטבע, מגיש בקיצור את סיפורו של בית הגידול הנדיר.

בתחילת המאה העשרים, היו בעמק החולה 13 קמ"ר אגם ו-47 קמ"ר ביצות עונתיות. שטחים אלו היו בית גידול למאות מיני בעלי חיים, ונקודת עצירה, אכילה וקינון לעשרות מיני עופות נודדים. כאגן שיקוע, האגם והביצה תפקדו גם כמנגנון הגנה לכנרת.

חלק ממטרות הייבוש, שבוצע בשנים 1959-1951, היה הכשרת קרקע חקלאית. לשם כך נחפרו שתי תעלות גדולות, בהן זורמים מי הירדן ומקורותיו עד היום. עם תחילת פעולות הייבוש, עלתה המחשבה שצריך לשמר חלק מהמערכת האקולוגית. בראש הדוחפים לשימור היה פרופ' אמוץ זהבי ז"ל, שבתקופה זו חקר כמסטרנט את העופות המקננים במקום. קק"ל דחפה גם היא להקמת שמורה. במהלך שנות ה-60 של המאה הקודמת, הועבר ניהול השטח לידי רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים).

השטח שהוקצה לשמורה לא היה חלק מהמערכת ההידרולוגית של החולה. כדי לשמר מופע של מים נדרשו סוללות עפר ומשטר מים מלאכותי. במשך השנים הושקעו כספים רבים בשימור התנאים ואיכות המים בשמורה. לאחר הייבוש הוקצו לשמורה מים שאריתיים מבריכות דגים ומים מטוהרים חלקית. בעקבות מאבקים ובזכות חוק "זכות הטבע למים" מוזרמים כיום מים נקיים לשמורה. עם השבת המים הנקיים, התגלה במקום העגולשון שחור הגחון, דו-חי שנחשב נכחד כמעט 70 שנים וכנראה שרד במעיינות שאיכות המים בהם נשמרה.

הייבוש השפיע עמוקות על האזור. החולה שימשה כאגן שיקוע לסחף לפני זרימת המים לכנרת. כתוצאה מהייבוש, הורעה מאוד איכות מי הכנרת וזרמו אליה עודפי דישון, הדברה וחומרים אחרים מעמק החולה שהפך לחקלאי אינטנסיבי. בעמק עצמו התחוללו תהליכים כתוצאה מחשיפת הכבול שהיה בקרקעית האגם. הכבול נישא ברוחות והקרקעות במקום שקעו ביותר ממטר לאורך השנים. הכבול הוא חומר אורגני, ושריפות תת-קרקעיות שנמשכו שנים תרמו גם הן לירידת פני הקרקע ואילצו את מנהלי השטח לשמור מי תהום בגובה שימנע את השריפות, דבר שפגע בחקלאות בחלק מהשטחים שבהם התקיים האגם. לבסוף, במהלך שנות ה-90, הוחלט להציף מחדש חלק מהאגם הקדום, הרי הוא אגמון החולה.

התהליכים שאירעו בעמק הם שיעור חשוב על חשיבותם של מנגנוני ויסות, אספקה, ותרבות, אותם אנחנו מקבלים בחינם מהטבע ויכולים במחי יד לשנותם לרעתנו.