אוקטוברפסט

עד היום הפסטיבל הבווארי, שכבר התפשט למקומות רבים בעולם, נחגג באותו אתר שבו התקיימה החתונה.  עם זאת, מנהג שתיית הבירה, החל אלפי שנים לפני אותו אירוע וגם אלפי קילומטרים משם. פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שזכה להכיר בעבודתו המחקרית, בירה קדמונית, כותב על המשקה הפופולרי שזוכה לכבוד מיוחד בחודש הזה. 

משקאות אלכוהוליים, ובירה ביניהם, מילאו חלק חשוב בתזונה והתרבות האנושית, מתקופות קדומות ועד ימינו, במגוון מקומות בעולם. השילוב של ערך קלורי, נוזל שיותר בטוח לשתות ממים (כי האלכוהול הורג מיקרואורגניזמים) והתכונות הפסיכו-אקטיביות הפכו את היין, הבירה, התמד (משקה אלכוהולי עשוי מדבש) ועוד משקאות אלכוהוליים לפופולריים מאוד. יש עדות ליצור בירה בידי קדמונים כבר מסוף העידן הפרהיסטורי, לפני כ-13,000 שנה, במערת רקפת בנחל אורן. מהממצא הארכיאולוגי והן מהכתובים, אנחנו יודעים שבירה הייתה חשובה למדי ואף היוותה מרכיב תזונתי מרכזי במצרים הקדומה. גם בארץ ישראל בתקופת המקרא, השיכר, שהוא למעשה בירה, היה פופולרי מאוד.  

בשנים האחרונות נמצאו עדויות ארכיאולוגיות מרתקות לבירה קדומה בארץ ישראל. בנוסף למתקנים לייצור בירה וכלים לאחסון והגשה, צוות חוקרים ממספר מוסדרות בישראל (בר-אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות), הצליחו לאתר כלים שונים שקשורים בבירה, מאתרים שונים ומתקופות שונות, ובודדו מהכלים את השמרים המקוריים ששמשו לייצור הבירה! כך התגלתה בירה מצרית מלפני כ-5,000 שנה, וכן בירה פלשתית מגת פלישתים המקראית. איזה טעם היה למשקאות של הפלשתים? 

על סמך השמרים שהתגלו, החוקרים הצליחו לשחזר בירות קדומות ונוכחו שהבירות הללו טעימות מאוד - עד כדי כך שהם שוקלים לייצר אותן בצורה מסחרית. אז אולי, באחד מימי האוקטוברפסט הבאים, יהיה ניתן לשתות בירה פלישתית כפי שלגמו פעם שמשון וגלית.