שיחות קמפ דיוויד

"ההיסטוריה היא זיכרונן של מדינות", כתב הנרי קיסינג'ר מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, שסייע ברקימת הסכם הביניים שהוביל לחתימת הסכם השלום בין ישראל ובין מצרים.

להסכם השלום שעליו חתמו בגין וסאדאת ב-1978 קדם הסכם הביניים, שנחתם בספטמבר 1975 וסלל אליו את הדרך. שמחה דיניץ, שהיה אז שגריר ישראל בוושינגטון, סיפר שהדיפלומטיה האמריקאית השכילה לשלב את כל המרכיבים כדי להפוך מצב מלחמה למשא ומתן בין הצדדים הנצים. אלמלא כן, מלחמת 1973 הייתה הופכת לפרק נוסף בשרשרת מלחמות בין ישראל ובין מצרים.

מבחנו הדיפלומטי של קיסינג'ר כ"שר החוץ של המאה" היה מידי ותובעני, כמו "הדיפלומטיה המעופפת" שלו, שכללה מעבר בין דמשק ובין ירושלים, עם עצירות בקהיר, עמאן וריאד. קיסינג'ר גמא מרחק של 24,230 קילומטרים ב-34 ימים, פרק הזמן הארוך ביותר שמזכיר המדינה האמריקאי שהה מחוץ לארה"ב מאז 1919.

בימים האחרונים של מלחמת יום הכיפורים, זימן קיסינג'ר את דיניץ לבית הלבן ודרש להפסיק את המהלכים הצבאיים בסיני. קיסינג'ר רתח על השגריר ודרש שישראל תכבד את הפסקת האש. בזמן שפלט Jesus Christ, דיניץ השיב לו שאם היה משתמש בשמו של נביא אחר, אולי בירושלים היו נענים לדרישתו. אולם יום למחרת, ב-24 באוקטובר 1973, קיבל קיסינג'ר התחייבות ישראלית להפסקת הירי בתנאי שהמצרים ינצרו את נשקם.

עם תום הקרבות החלה דיפלומטיית הדילוגים, ובתחילת 1975 ביקש קיסינג'ר מיצחק רבין שישגר לנשיא סאדאת מסר אישי: קידום הסכם מדיני ולא רק הסכם הפסקת אש בין המדינות. במסגרת המגעים, בחר סאדאת בהצעה נועזת יותר מהמסרים שהעביר לפני מלחמת יום הכיפורים, והציע שבהסכם מקדים, שבו תיסוג ישראל ממערב למעברים של המיתלה והגידי, תתחייב מצרים לאפשר מעבר ספינות ישראליות במיצר באב אל-מנדב ולא תפגע בטיסות שיצאו מישראל מעל הים האדום.

הסכם הביניים אפשר משא ומתן על הסכם שלום מקיף, אך זכה למעמד משלו כצעד משמעותי לסיום העוינות בין ישראל ומצרים. קיסינג'ר ייזכר כאדריכל הראשי של ההישג, שדגל בגישה הדרגתית, במהלכה נחתמו ארבעה הסכמים רשמיים. עד המעמד בכיכובם של בגין וסאדאת, בממשלת רבין של אותם ימים התקיימו דיונים נמרצים בסוגיית ההסדר עם מצרים, ושר הביטחון דאז שמעון פרס אף תמך בהסדר דומה עם סוריה.

רוצים לדעת עוד על התוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומשא ומתן? היכנסו