טיפול בפוסט טראומה בעזרת תוספי תזונה

חשיפה לחוויה טראומטית עלולה להוביל להפרעת דחק פוסט-טרואמטית – PTSD, הגורמת למוגבלות נפשית בקרב אנשים פגיעים. נכון להיום אין טיפול המספק הקלה ארוכת טווח לסובלים מההפרעה. מחקר בן שבע שנים שבוצע במעבדה של פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, בחן את הגורמים הגנטיים ל-PTSD ומצא שניתן לנטרל אותם באמצעות תוספי תזונה בלתי רעילים שיספקו הגנה מתמשכת ויינתנו באמצעות טיפול מובנה. מדובר בטיפול מותאם אישית שנבנה על בסיס סוג הטראומה והרקע הרפואי. במחקר אף נמצא שבאמצעות סממן שנמצא בדם ניתן לחזות למי יש פוטנציאל גבוה יותר לסבול מ-PTSD. הבסיס למחקר הוא ההבנה שהסביבה משפיעה על ההתנהגות ובמיוחד על התגובה לטראומה. מחקר של אזור מסוים במוח שעד כה לא נחקר בהקשר זה הראה שאפשר למחוק את הזיכרון הטראומתי באמצעות שימוש בתוספי מזון.

פרופ' ידיד מתעניין במנגנון שבו חשיפה חולפת לטראומה יוצרת סבל מתמשך ובשאלה מדוע אנשים מסוימים פגיעים ל-PTSD יותר מאחרים שנחשפו לאותו מאורע טראומטי. בחיפוש אחר הסבר לשאלות אלה, פנה פרופ' ידיד אל סליל ה-DNA ובאופן ספציפי יותר למודיפיקציות האפיגנטיות שבו. מודיפיקציות אפיגנטיות הן סמנים כימיים הנמצאים על גנים ומתכנתים את פעילותם. הסמנים האלה נכתבים על ה-DNA בזמן ההתפתחות העוברית ומכוונים את תפקוד הגנים באיברים השונים. בעשורים האחרונים התגלה שהשינויים האפיגנטיים מלווים את האדם לכל אורך חייו ומושפעים מתחביביו, הרגליו, סוג האוכל שהוא צורך, ספורט, וגם מאירועים רגשיים מלווי עקה (סטרס).

בעזרת חיות מודל עם PTSD (חולדות שעברו טראומה באמצעות חשיפה לריח של חתול) גילה צוות המעבדה של פרופ' ידיד דרך חדשה לטיפול ב-PTSD העשויה להועיל לבני אדם. בבסיס החידוש נמצאת השפעה ספציפית על ביטוי הגנים על ידי שינוי במתילציה של הגן בתזמון נבחר. מתילציה היא תהליך כימי שבו קבוצת מתיל H3C מתווספת למולקולה קיימת. זהו תהליך "סימון" בתאי אורגניזמים, הממלא תפקיד מרכזי באפיגנטיקה ובעיצוב אופיו הפיזיולוגי וההתנהגותי של האורגניזם.

החוקרים מיפו, באזור במוח שנמצא משמעותי ל-PTSD, את מה שמכונה "סמנים אפיגנטיים של מתילציה בדנ"א". הם מצאו הבדלים אפיגנטיים ניכרים בין חיות שנחשפו לטראומה אך היו עמידות ל-PTSD ובין חיות שנחשפו לטראומה אך היו פגיעות ופיתחו התנהגות המאפיינת את ההפרעה. נמצא שאנזים אפיגנטי חשוב שנקרא DNMT3A ומעביר קבוצות מתיל לדנ"א מצוי בכמות מופחתת אצל החיות הפגיעות יותר ל-PTSD. החוקרים חיפשו גם קבוצות גנים שתהליך המתילציה בהם משתנה בחיות רגישות ל-PTSD, ומצאו שקבוצה אחת של גנים נשלטת על ידי הקולטן של חומצה רטינואית, המופעל באמצעות ויטמין A.

אכן, ביטוי האנזים DNMT3A או ביטוי הגן הנשלט על ידי קולטן החומצה הרטינואית במוח ביטלו את המצב דמוי PTSD בחיות המעבדה. הדבר מצביע על כך שהגנים האלה, שעוברים תהליך מתילציה שונה, אחראים להתנהגות פוסט-טראומטית.

הזרקת גנים למוח עדיין אינה אפשרות טיפולית. בשל כך החוקרים בדקו האם תוספות תזונתיות המחקות את הגנים האלה עשויות לרפא PTSD בחיות פגיעות להפרעה. מאחר שהאנזים DNMT3Aמגביר מתילציה ב-DNA. החוקרים השתמשו במוצר הטבעי eSAM הממלא את התפקיד של תורם קבוצות מתיל. במקביל לכך הם השתמשו בוויטמין A כדי להפעיל את קולטן החומצה הרטינואית, שכאמור שולט על ביטוי גנים שמעורבים בהתפתחות PTSD שבהם נצפה תהליך מתילציה שונה.

הטיפול המשולב בתוסף ובוויטמין גרם לביטול ההתנהגויות דמויות PTSD בחיות המעבדה. ממצא זה מציע גישה חדשנית לטיפול בהפרעה, הכולל מתן שני מוצרים טבעיים המשפיעים על המתילציה ומאפננים את האפיגנטיקה, או במילים פשוטות מכוונים ביטוי של גנים.

פרופ' ידיד מדגיש שהטיפול האפיגנטי מבטל את הגורמים להפרעה המצויים על ה-DNA ולפיכך מרפא PTSD, להבדיל מהקלה זמנית בתסמינים. "מאחר שהתוספים התזונתיים הללו אינם מזיקים, הם מציעים תקווה לטיפול לא רעיל ב-PTSD המבטל את הגורמים הגנומיים של ההפרעה," אומר פרופ' ידיד.