גילוי הרנטגן

פרופ' דרור פיקסלר, ראש המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים וחוקר בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, כותב על התגלית שלא מפסיקה להשפיע על עולמות הרפואה והמדע ועל הטכנולוגיות החדשות שהצטרפו אליו.

מאחר שרנטגן לא ידע מה הוא רואה, הוא קרא לזה X, כמו לכל סימון של נעלם במתמטיקה. מאז נפתחה דרך חדשה לצילום אברי גוף פנימיים. קרינת X נבלעת בקלות בחומרים בעלי צפיפות גבוהה ואטומים כבדים, ולכן נראים אזורים שחורים כאשר מצלמים עצמות או מתכות. התמונה הראשונה שרנטגן צילם הייתה של כף היד של אשתו, אנה ברתה לודוויג.

אנה ענדה טבעת, ובצילום ניתן היה לראות היטב את עצמות כף היד ואת התכשיט. הטבעת והעצם, שבהן ריכוז מינרלים גבוה, בולעות את הקרניים, והן מופיעות בניגודיות גבוהה לעומת הבשר ושאר הרקמות, וכך התאפשרה פריצת דרך נוספת. מאחר שניתן לראות את הטבעת ואת העצם, אפשר לחשב את המרחק ביניהן ולדעת את עובי הרקמה. על פי עקרון זה התחילו "לראות" אברים פנימיים נוספים.

כיום ניתן לצלם בשיטות שונות איברים פנימיים אחרים נוסף על עצמות בעזרת חומרי ניגוד. כדי לצלם למשל מעיים או קיבה, המטופל בולע חומר כמו בריום שאטומיו כבדים; לצורך צילום לב או כליות, מזריקים למטופל חומר כמו יוד.

לפני כמה עשרות שנים השלימו את מערכות הדימות של המבנים שבתוך גוף האדם עם מערכות חדשות ברמה של מולקולות בודדות. ראיית המבנה חשובה להבנת התפקוד הכולל, אך כדי לזהות כשלים ומחלות מוטב לעשות זאת כשיש שינוי התחלתי במולקולה הראשונה. המערכות היום משלבות את שתי הטכנולוגיות גם יחד. ברוב בתי החולים שבישראל יש מכשיר PET/CT המשלב קרני X (המספקות תמונה של המבנה) וקרינה רדיואקטיבית (המספקת תמונה של מולקולה בודדת).

וילהלם רנטגן מת מסרטן, ורק אחרי שנים רבות התברר שקרינת X מסוכנת לגוף האדם ועלולה לגרום למחלה. מעבר לתגלית המדהימה ופריצת הדרך שבעקבותיה, למדנו מרנטגן שאם אתה נותן שם זמני כמו X, הוא נשאר לנצח; שעבודה עם בת הזוג עשויה לגלות דברים מפתיעים; ושלא כדאי לקחת את העבודה הביתה - לעיתים תגליות עלולות להיות מסוכנות לבריאות.

רוצים לדעת עוד על הפקולטה להנדסה? היכנסו