התפרקות ברית המועצות

ב-18 באוגוסט 1991 החל נסיון ההפיכה הסובייטי, שבו ניסו הקומוניסטים להפיל את שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב ולהחזיר לאחור את תהליכי הדמוקרטיזציה שהחלו לחלחל ברחבי המדינה

הנסיון לקשר כשל 4 ימים בסך הכול לאחר שהחל. מיכאיל גורבצ'וב, היה נשיאה האחרון של ברית המועצות, שהנהיג רפורמות נרחבות במישור הפוליטי והכלכלי – "פרסטרויקה" ו"גלסנוסט".

בקשר נגד גורבצ'וב היו שותפים שמונה אישים בכירים שמרנים מהממסד הביטחוני והפוליטי הסובייטי, ביניהם סגן נשיא ברית המועצות, ראש הממשלה, שרי ההגנה והפנים וראש הקג"ב.

המשותף לכולם היה החשש מפני ההשלכות הדרמטיות ומרחיקות הלכת של התהליך הרפורמיסטי ובעיקר החרדה לגורל האיחוד הפדרלי של מדינות ה'ברית', על רקע הסדר חדש שנרקם והעניק להן ריבונות מלאה בנושאים פוליטיים וכלכליים. ההסכם נתפס על-ידי הקושרים כאמצעי לפירוקה הסופי של ברית המועצות.

תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן>>>

הוא היה אמור להיחתם ב-20 באוגוסט 1991, עם שובו של גורבצ'וב למוסקבה מחופשה בחצי האי קרים.

הקושרים היו בטוחים שהנשיא, המבודד וחסר התמיכה הפוליטית, יקבל בסופו של דבר את תביעתם להגבלת הרפורמות ושמירה על כוחו של המרכז, בעת שחלק מרפובליקות הבת ביקש לפרוש ולהפוך למדינות לאום עצמאיות.

גורבצ'וב הושם במעצר בית במקום הנופש שלו, והקושרים הכריזו שהוא הועבר מתפקידו מסיבות בריאותיות. את מקומו תפסה הנהגה של שמונה אישים שהתארגנו במסגרת ועדת חירום ובראשם סגן הנשיא גנדי ינאייב. הקשר סוכל כעבור שלושה ימים, הקושרים נכלאו וגורבצ'וב שוחרר.

הקשר נכשל מאחר שנרקם בחופזה והקושרים לא שריינו לעצמם תמיכה מלאה מכל הפוליטיקאים הסובייטים, אנשי הצבא והתקשורת. מעבר לכך, הערכתם הראשונית שגורבצ'וב יתמוך בעמדתם ויצטרף אליהם, הופרכה וגם החוקה הסובייטית לא אפשרה להם מרחב תמרון מאחר שהיה עליהם לבחור נשיא חדש במקומו.

המנצח הגדול בהתרחשות הדרמטית היה בוריס ילצין, נשיאה החדש של הרפובליקה הרוסית של ברית המועצות, שהקושרים לא הצליחו לעצור מיד עם תחילת האירועים. ילצין התבצר בבניין הפרלמנט של הרפובליקה הרוסית וממנו ניהל מאבק הרואי נגד הקושרים. הוא טיפס על אחד הטנקים שכיתרו את בניין הפרלמנט וקרא לאנשי הצבא לא ליטול חלק במזימה.

אפיזודה זו סיפקה בסופו של דבר דחיפה משמעותית לתהליך קריסתה והתפרקותה של ברית המועצות. המזימה השמרנית שיחקה לידיהם של ילצין ואנשיו ושימשה עבורם כהוכחה ניצחת לכך שהשיטה הסובייטית הייתה פגומה ואנכרוניסטית. מאוחר יותר, היא סייעה להם לנטרל אותה ולפרק את מוסדותיה הפוליטיים. גורבצ'וב נותר חלש ביותר מבחינה פוליטית ולא יכול היה לחסום את התהליכים שהביאו לפירוקה של ברית המועצות והקמת מדינות לאום תחתיה.

מעוניינים לקרוא על זרקורים נוספים לאורך השנה? היכנסו