ימי קורונה בבר-אילן
ויטמין D נגד קורונה
קבוצת חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן בהובלת ד"ר מילנה פרנקל-מורגנשטרן, וחוקרים של לאומית שירותי בריאות מצאו כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות לסיכון מוגבר להידבקות בנגיף הקורונה.
פורום חוקרי הקורונה
סגנית נשיא האוניברסיטה למחקר, פרופ' שולמית מיכאלי, הקימה בבר-אילן פורום חוקרים רב-תחומי כדי לתרום להבנה טובה יותר של מחלת הקורונה, הטיפול בה ומניעת התפשטותה באוכלוסייה. הפורום שבו חברים כ-80 חוקרים, פועל בשיתוף פעולה חוצה מחלקות ופקולטות ועוסק בתחומים כמו אבחון מהיר יותר של חולים, זיהוי הגנים של הנוגדנים לנגיף, ניטור חולים מרחוק, פיתוח חומר חיטוי על בסיס מי ברז ואסטרטגיית חזרה לשגרה.
חומר אנטי ויראלי מננו חלקיקי כסף
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן מובילים אסטרטגיה חדשה במאמץ לצמצם את ההדבקה בקורונה, באמצעות יצירת חומר חדש המבוסס על ננו-חלקיקי כסף.
חומר זה מאופיין ברעילות נמוכה לבני אדם, אך בעל פוטנציאל גדול לחיסול נגיפים. המטרה הסופית היא להטמיע ננו-חלקיקי כסף במשטחים חדשים ולצפות משטחים קיימים בצבע המכיל ננו-חלקיקים כאלה.
ערכה לימודית לבדיקות קורונה
בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן פיתח ערכת מעבדה המדמה בדיקת קורונה, המיועדת לשימושם של תלמידי תיכון. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המאפשרת לתלמידי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים לבצע ניסויים מסוג זה, שיש להם קשר לתחום הגנטיקה, במסגרת מעבדות בתי הספר.
קרן המחקרים של משרד המדע והטכנולוגיה תממן כ-80 מחקרים העוסקים בהתמודדות עם משבר הקורונה
עם הפרויקטים שנבחרו לקבלת המימון, נמנים גם כמה מחקרים פורצי דרך המתקיימים בימים אלה באוניברסיטת בר-אילן, ובהם ניטור מרחוק של רמת החמצן בדם החולה על ידי תנועות עיניים, פיתוח בדיקות סרולוגיות מהירות, וקידום פיתוח חיסון לנגיף הקורונה.
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו טכנולוגיה שהופכת מי ברז לחומר חיטוי יעיל נגד קורונה
החומר החדש, המיוצר באמצעות שימוש באלקטרודות, הוא תחליף ירוק וידידותי לאלכוג'ל וחומרי חיטוי כימיים אחרים.החומר יאפשר לחטא משטחים במוסדות בריאות ומקומות ציבוריים על בסיס יומי וללא סכנה.
הטכנולוגיה פותחה על ידי ד"ר ערן אברהם וד"ר יצחק כהן במעבדה של פרופ' דורון אורבך במחלקה לכימיה והמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים במטרה לחסל חיידקים ונגיפים ללא הנזקים הסביבתיים של חומרי החיטוי הקיימים. המים עוברים תהליך אלקטרוכימי, וטכנולוגיה פשוטה הופכת אותם לשמישים כחומרי חיטוי שניתן לאחסן במכלים ממוחזרים או רב-פעמיים. החומר בטוח לשימוש ולכן מתאים הן לבתי חולים והן לגני ילדים ולחיטוי חפצים, משטחים ורהיטים בבית. בסיום השימוש במסכה וכפפות, ניתן לרסס אותם ואת כפות הידיים בחומר, ללא חשש מצריבה או מייבוש העור.
חומר החיטוי החדש אפקטיבי פי 100 מאקונומיקה ולכן די בריכוז נמוך שלו כדי לנטרל חיידקים ונגיפים , תכונה שלה ערך סביבתי רב. במכלים ללא אלקטרודות, חומר החיטוי יהיה פעיל במשך חודשיים. למוצרים בבקבוקים לשימוש חוזר ניתן להוסיף אלקטרודות, שבאמצעות תהליך חשמלי פשוט יהפכו אותם לשמישים לטווח ארוך.
פרופ' רונית שריד, חוקרת נגיפים שבמעבדתה בוצעה בדיקת היעילות של החומר החדש, מספרת שנבחנה יכולתם של החומרים לפגוע בכושר ההדבקה של נגיף הרפס ושל נגיף הקורונה האנושי. שני הנגיפים נוטרלו באופן מוחלט כאשר נחשפו לחומרי החיטוי של פרופ' אורבך לפרקי זמן שונים ובריכוזים שונים. מאפייני המבנה של נגיף הקורונה דומים לאלו של נגיף הסארס שהתפרץ לאחרונה, ולכן ניתן להסיק שגם נגיף זה ינוטרל בקלות באמצעות חומרי חיטוי אלו.
כ-60 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים על מחקרים להתמודדות עם נגיף הקורונה. את הפעילות המחקרית מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן וסגנית הנשיא למחקר פרופ' שולה מיכאלי, מתוך הבנת ערכו של מחקר בין-תחומי שייתן מענה לכל ההיבטים של ההתמודדות עם הנגיף, החל בפן המדעי-רפואי ועד לפן הסוציאלי-פסיכולוגי.
מה שניתן ללמוד מהשלכות מגפת הקורונה על זיהום האוויר
ד"ר אורית רותם מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, מדברת ביום כדור על השלכות הקורונה על זיהום אוויר: על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כ-2,500 מתושבי ישראל מתים מדי שנה ממחלות הקשורות בזיהום אוויר. מחצית ממקרי המוות נגרמים מזיהום אוויר שמקורו בתחבורה. זיהום האוויר בארץ, התחלואה והתמותה ממנו לא זכו לכותרות ראשיות בעיתונות היומית ובמבזקי החדשות, בניגוד לזרקור שהופנה לתמותה כתוצאה מקורונה.
לאורך שנים, המשרד להגנת הסביבה מנסה להוביל תהליך של צמצום זיהום אוויר. בשנת 2008 חוקקה הכנסת את "חוק אוויר נקי", שמטרתו להבטיח שמירה על איכות האוויר. במסגרת החוק, המשרד להגנת הסביבה יכול להורות לרשויות מקומיות לנקוט באמצעים לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בתחומן. בשנת 2016 אושרה וגם תוקצבה ב-260 מיליון שקלים, התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה, המבטאת את העלאת המאמץ לצמצום זיהום האוויר לראש סדר העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה.
המאמצים, התוכניות והכספים שהושקעו לאורך השנים כוונו לצמצום של אחוזים בודדים בפליטות המזהמים. עכשיו, בימי הקורונה, כולנו בבידוד, המונע מאיתנו תנועה במרחב, שהתבצעה לרוב ברכב פרטי. וההשלכות על הסביבה לא איחרו לבוא: ירידות משמעותיות בתוצרי פליטות כלי הרכב נמדדות בכל העולם וגם בישראל. המשרד להגנה על הסביבה מדווח על ירידה של כ-30 אחוזים בריכוזי המזהם חנקן דו-חמצני שנפלט בעיקר מכלי רכב.
ואנחנו? אנחנו נשארים בבית. ההתנהלות היומיומית, היוממות, שעד כה משמעותה הייתה לקום בבוקר, להיכנס לרכב הפרטי, לנסוע אל העבודה ולחזור לקראת ערב וחוזר חלילה, נעלמה כלא הייתה. הבידוד הביא להשבתת רבות מהפעילויות האנושיות של העולם המודרני – ישיבה בפקקים, הנסיעה למסעי קניות והצריכה המופרזת. והיום, האנשים צמאים למפגשים חברתיים ומתגעגעים לתנועה במרחב. אבל הגעגוע העולה אינו לנסיעה ברכב, ואף לא לקניון ולרכישות בחנויות הבגדים והנעליים. הגעגוע הוא להליכה רגלית באופן חופשי ולא מוגבל, אותה הליכה שהתחלפה לאורך השנים בנסיעה מנוכרת ברכב פרטי המזהם את הסביבה.
האם ימי הקורונה, יחזירו את האנשים להליכה מתחת לכיפת השמיים, אל הגנים, אל הטבע? האם נדע להמשיך וליהנות מהדברים הפשוטים? אולי, נצליח לשמור על קצת יותר צניעות, קצת יותר ענווה ולא ניפול שוב אל ההרגלים, אל הנהנתנות המזהמת בגלל הזיכרון האנושי הקצר.
אסיים בציטוט של המשוררת אווה קילפי: "שא רגלך מדוושת הגז: הפרפר חוצה את הכביש".
איך להבין את המספרים שמאחורי הקורונה
פרופ' עוזי וישנה ופרופ' נתן קלר מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן מציעים כללי אצבע פשוטים, שיעזרו לכם לנווט בסבך נתוני משבר הקורונה, גם בלי להיות סטטיסטיקאים, מתמטיקאים או מומחים לבריאות הציבור.
בימים בלתי שגרתיים אלה, שמתאפיינים בחוסר ודאות, רבים חשים שהקורונה היא לא רק מגפה נגיפית, אלא גם מגפת סטטיסטיקה, מספרים וגרפים. אנחנו מוצפים בפיסות מידע סותרות ומבלבלות ומתקשים להחליט אם אפשר להירגע או שאולי יש סיבה טובה לדאגה. האם באמת שיעור הנפטרים מקורונה באיטליה הוא 13%? (לא! הוא נמוך בהרבה); האם אכן 38% מתושבי בני-ברק חלו בקורונה? (ממש לא. הנתון הזה רחוק מהאמת).
איתור מרחוק של תסמינים למחלות
מחקרו של פרופ' זאב זלבסקי מפקולטה להנדסה, עוסק בחישה ביו-רפואית מרחוק, שניתן באמצעותה לאבחן במהירות מי שהופיעו אצלו תסמינים למחלה. המכשיר שפותח חש מרחוק שינויים בתנועתיות ברקמות הנגרמים בעקבות המחלה. הטכנולוגיה מבוססת על קרן לייזר המאירה את הרקמה, ועל מצלמה הגורמת לתבניות פיזור האור להשתנות בהתאם לתנועתיות הרקמה. טכנולוגיית חישה מרחוק מתאימה במיוחד להתמודדות עם מחלות זיהומיות מדבקות כמו הקורונה.
60 חוקרים ממגוון תחומי מחקר מתגייסים להתמודד עם משבר הקורונה
צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים סביב השעון על מחקרים המסייעים בהתמודדות עם נגיף הקורונה.
חוקרים בפקולטה לרפואה ובפקולטה למדעי החיים עוסקים בחקירת הווירוס במציאת החיסון לקורונה; חוקרים מתחומי המדעים המדויקים ובמכון לננוטכנלוגיה וחומרים מתקדמים מפתחים בדים עמידים לחיידקים; חוקרים מהפקולטה להנדסה משכללים את היכולת הטכנולוגית שתביא לזיהוי מהיר של הנגיף; ובמחלקה למתמטיקה מתמודדים עם מודלים שיסייעו למדינות העולם לצאת מהסגר.
בוגרי אוניברסיטת בר-אילן בסין תרמו ערכות מיגון לחדרי ניתוח ומסיכות מיגון
בוגרי בר-אילן בסין נרתמים לסייע לפקולטה לרפואה: תרמו ערכות מיגון לחדרי ניתוח ואלפי מסיכות מיגון תקניות לסגל הרופאים והסטודנטים לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת שנאבקים נגד הקורונה
סגל המרצים והסטודנטים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן ע"ש עזריאלי בצפת שותפים למאמצי הצוותים הרפואיים לבלימת התפשטות הקורונה ולטיפול בחולים. עם ההתפתחות המואצת של מגיפת הקורונה, היה ברור מהר מאוד שבקרוב יהיה חוסר משמעותי בציוד רפואי. ארגון הבוגרים הסיניים של אוניברסיטת בר-אילן פעלו במהירות לסייע במאמץ הלאומי ונרתמו לעזרת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן. את הפרויקט הובילו שני בוגרים, פרופ' רנטאו ליו (פוסט דוקטורנט מלגת קורט, בוגר מחזור 2013) ובטי שי (בוגרת IMBA במנהל עסקים, מחזור 2013 וכיום דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית).
הסטודנטים לרפואה מתגייסים למאמץ בהתמודדות עם הקורונה
הסטודנטים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל שותפים למאמצי הצוותים הרפואיים לבלימת התפשטות הקורונה ולטיפול בחולים
זמן קצר לאחר התפרצות המגיפה בישראל, עשרות מתלמידי הפקולטה ביקשו להתנדב ולהצטרף לפעילות המערך הרפואי באזורם. התאחדות הסטודנטים הארצית שנענתה לאתגר, הכשירה כ-100 מהם לפעול בשיתוף עם ארגון מגן דוד אדום. יוזמה נוספת של אגודת הסטודנטים בפקולטה לרפואה היא שיתוף הפעולה שנוצר עם עמותת "ותיקי הגליל". במסגרת זו מספקים הסטודנטים באופן יום-יומי תמיכה רגשית טלפונית לאזרחים ותיקים שזקוקים לעזרה ומפנים אותם לגורמי סיוע נוספים לפי הצורך.
מיניבוס אוטונמי להסעת חולים וציוד
המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן יחל בימים הקרובים ניסוי חדשני של מיניבוס אוטונומי שמטרתו לנייד חולים או ציוד הדורש בידוד
השאטל האוטונומי יאפשר להסיע חולים מבודדים למטרות רפואיות, באופן המצמצם את מגע המטופלים עם אנשים נוספים ומונע הדבקה של צוותי רפואה או נהגים. בנוסף, תיבחן האפשרות להשתמש בו להעברת תרופות, כביסה ומזון בבתי החולים למתחמים מבודדים. את הניסוי, הראשון מסוגו בישראל, יוביל צוות בראשותו של פרופ' אייל יניב, ראש בית הספר למנהל עסקים ומנהל המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן. לדברי זהר ינון, מנכ"ל האוניברסיטה, המצב הלא שגרתי שבו אנו מצויים בשבועות האחרונים מעודד יישום ובחינה של טכנולוגיות חדשות. "אנחנו גאים להיות בחזית המחקר והטכנולוגיה בתחום ההיסעים האוטונומיים וההתאמה שלהם למאבק בווירוס הקורונה".
הניסוי נערך בתיאום עם משרד התחבורה. לאחר שיושלם, ניתן יהיה להפעיל את השאטל האוטונומי בנסיעות מבודדות.
ציוד וסיוע מבר-אילן יאיץ את בדיקות הקורונה
אוניברסיטת בר-אילן סיפקה ציוד מתקדם למעבדה לבדיקות קורונה של המרכז הרפואי פדה-פוריה בטבריה, וכעת עם המכשור החדש ניתן יהיה להגביר את קצב ביצוע הבדיקות
האוניברסיטה סיפקה לבית החולים מכשירי PCR ממעבדות הפקולטה למדעי החיים. המכשירים גורמים לשכפול מזורז של חומר גנטי, שבאמצעותו ניתן לזהות את נגיף הקורונה ונגיפים אחרים מתוך דגימה של נוזלי גוף. הכפלת החומר הגנטי מאפשרת לזהות את הנגיף במהירות, גם בדגימה קטנה. בנוסף, סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה, הצטרפו לצוות המעבדה לסייע בתהליכי האבחון.
להמשך קריאה >>
השפעת הקורונה על בני הגיל השלישי
פרופ' עמית שרירא, פסיכולוג קליני המתמחה בגיל השלישי, ופרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית, מדברים על הקשיים של בני הגיל השלישי בהתמודדות עם משבר הקורונה ועל תפקידה של החברה בצמצום הפגיעה
פרופ' איילון, החברה בקבוצה בהובלת ארגון הבריאות העולמי העוסקת בכתיבת הנחיות לטיפול בזקנים בזמן התפרצות הקורונה, מסבירה כי ההתייחסות לאנשים זקנים כאל פגיעים במיוחד עשויה להגן ולשמור, אך גם לפגוע: "חשיפה למסרים של פגיעות, חולי וקושי משפיעה לרעה על אנשים זקנים. ראש ממשלת בריטניה נקט בתחילה במדיניות המעודדת הדבקה מאסיבית כדי ליצור חיסון בקרב האוכלוסייה הצעירה, והכותרות בעיתונים דיברו על הרווח הכלכלי שיצמח מכך שהזקנים והפגיעים ביותר ייעלמו. באיטליה דובר על כך שהרופאים בוחרים מי יחיה ומי ימות, כאשר לאוכלוסייה הצעירה יש העדפה. כך, בחסות המצב, נוצר כר פורה להתנהגויות מפלות ביחס לאוכלוסייה הזקנה ולדיבור המדגיש את פגיעותה וקשייה במקום להתייחס לחוזקות של אוכלוסייה זו ולחשיבותה בחיינו".
להמשך קריאה >>
עבודה מהבית בימי קורונה
התפרצות הקורונה מאלצת רבים להתחיל לעבוד מהבית לתקופה שאינה ידועה. פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן, כותבת על המשמעויות של מה שעשוי להיות פתרון זמני או ארוך טווח עבור רבים מאתנו
בעבודה מהבית, בפרט כשהיא לאורך זמן, טמונים יתרונות ובצידם חסרונות, שכדי להפחיתם, יש צורך בהיערכות ובהתנהלות נכונה. ברמת הארגון, במניין החסרונות, עבודה מהבית כרוכה בהפחתת הפיקוח על העובד, ולמעשה מדובר בפיקוח מרחוק. לעיתים, מדדי התפוקה צריכים להשתנות ונדרשים יחסי אמון בין המעביד לעובד. אם ישנו שימוש לרעה ביחסי האמון או תפוקת העובד אינה ניתנת למדידה בפרמטרים ההולמים עבודה מרחוק, עשויים להיווצר קשיים. גם אבטחת המידע עלולה להיות בעייתית בעבודה מרחוק.
להמשך קריאה >>
מודל מתמטי לחיזוי התפשטות המגפה
רן קרמר, סטודנט המגמה למדעי הנתונים במחלקה למתמטיקה בבר-אילן, השתמש במודל מתמטי כדי לחזות את אופן התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובמקומות אחרים בעולם
בראיון שנערך עמו באולפן של Ynet הסביר קרמר כי המודל המתמטי הנקרא 'מסנן קלמן', נוצר בשנות השישים בארצות הברית למטרות עקיבה אחרי רכבי חלל דווקא. לפני כחודש הוא החל להשתמש בו כדי לעקוב אחרי מגמת ההתפשטות של הקורונה בישראל ובעולם וכעת כבר ניתן להתרשם מהחיזויים שלו, שעד כה מתגלים כמדויקים.
לצפייה בראיון עם רן קרמר >>
תרומתם של אמצעי התחבורה להתפשטות המגיפה
אחד מהמאפיינים של מגיפות בעידן שלנו, הוא תרומתם של אמצעי התחבורה ההמוניים להתפשטות המחלה. לנוכח משבר הקורונה, צומצמה תנועת המטוסים, ופחתה הזרימה של בני אדם בין יבשות וארצות
האם זו הדרך לעצור את התפשטות המגיפה? ד"ר ברוך ברזל, ראש המעבדה לחקר דינמיקה של רשתות באוניברסיטת בר-אילן, טוען שכן. בכתבה שהתפרסמה בעיתון גלובס הוא מסביר את ההבדל בין התפשטות מזהמים פנימית ובין התפשטות בינלאומית, כיצד אמצעי תחבורה שונים עלולים להפוך למעין "תחנות הדבקה", ומתייחס לשאלה האם הנגיף מועבר ישירות בין הנוסעים או שמא המטוס או קרון הרכבת מתווכים את ההידבקות.
לצפייה בראיון עם ד"ר ברוך ברזל >>
הרצאות נבחרות בסדרת מדע על הבר
סדרת ההרצאות מדע על הבר וסרטונים מעניינים נוספים זמינים בפלייליסט ייעודי בערוץ היוטיוב של אוניברסיטת בר-אילן. מעכשיו, לכל מבודדי הקורונה יש דרך טובה ומועילה להעביר את הזמן, להרחיב אופקים וללמוד דברים חדשים.
פיתוח באוניברסיטת בר-אילן שיקדם חיסון נגד הקורונה
בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל עובדים בימים אלה על פיתוח שיוביל לחיסון נגד מחלת הקורונה. במעבדות הפקולטה מפתחים מערכת של נגיפים לא מסוכנים, המכילים מרכיבים שונים כמו חלבון המעטפת של הנגיף, כדי לבדוק את תגובתם לחומרים שישמשו לפיתוח החיסון
ד"ר מיטל גל-תנעמי, מדענית מהפקולטה לרפואה המתמחה בנוירולוגיה מולקולרית, הסבירה שמסיבות בטיחותיות לא עובדים עם נגיף הקורונה השלם, אלא עם נגיף המכיל חלקים ממנו. "בחודשיים האחרונים פורסמו מאמרים שריצפו את הגנום של וירוס הקורונה מחולים, כך שהיום אנחנו כבר יודעים מה הרצף הגנטי שמרכיב אותו ויכולים להשתמש במידע לייצר מערכת המבוססת על חלקים שלו", אמרה ד"ר גל-תנעמי.
המחקר תורם לפיתוח חיסון וכן להבנת גורמים המעכבים הדבקה במחלה. בעזרת המערכת המדמה את נגיף הקורונה ניתן להדביק תאי ריאה הפגיעים לנגיף ולבחון את התגובה לתרופות ואת יעילותן של תרופות שכבר היו בשימוש נגד סוגים אחרים של הנגיף.
פרופ' רונית שריד – על הקורונה מנקודת מבט אישית
פרופ' רונית שריד, מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, מדברת על הקורונה מנקודת מבטה האישית כחוקרת נגיפים
לעסוק במדע פרושו לחוש תשוקה לדעת יותר, להבין יותר ולנסות למצוא מענה לשאלות שטרם נמצאו להן תשובות ולעיתים אפילו לא נשאלו עדיין. לעסוק במדע זה להתאהב במושא המחקר שלך ולנסות להבין אותו טוב יותר. כך, שנים ארוכות אני מנסה להבין את עולם הנגיפים ואת התבונה שמאפשרת להם לשרוד בעולם החי למרות היותם חלקיקים זעירים של חומר הכולל מידע גנטי מצומצם, מספר קטן של חלבונים ולעיתים מעטפת שומנית.
להמשך קריאה >>