מהפכניות המדע: החוקרות שהשפיעו על ההיסטוריה

לאורך ההיסטוריה, נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה התמודדו עם נורמות חברתיות מגבילות, אתגרו מוסכמות והובילו תגליות פורצות דרך ששינו את הבנתנו את העולם. לרגל יום האישה הבינלאומי, ראוי להזכיר כמה מהמדעניות החלוצות שהשפיעו על המדע וסללו את הדרך לדורות הבאים של החוקרות.

מארי קירי (1867-1934) – מגלת הרדיום והפולוניום
מארי קירי הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והיא נותרה האדם היחיד שזכה בפרסי נובל בשני תחומים מדעיים שונים - פיזיקה וכימיה, בזכות מחקרה על תופעת הקרינה. מחקרה על תכונותיו של הרדיום הובילו לפיתוח טכנולוגיית הרנטגן וטיפולים נגד סרטן, ושינו באופן יסודי את פני הרפואה המודרנית.

ועוד פרט מעניין על קירי - מחברותיה נותרו רדיואקטיביות עד היום והן מאוחסנות בקופסאות מרופדות עופרת בספרייה הלאומית של צרפת.

רוזלינד פרנקלין (1920-1958) – הגיבורה הלא מוכרת של ה-DNA
עבודתה המחקרית של רוזלינד פרנקלין סיפקה בין היתר את הראיות המכריעות להבנת המבנה המרחבי של הDNA , שצורתו היא סליל כפול. אף שתגליותיה לא זכו להכרה רבה במהלך חייה, הן הניחו את היסודות לגנטיקה מודרנית, ביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית. אילו פרנקלין הייתה מאמינה שמדע אינו מיועד לנשים כפי שטענו חוקרים רבים בתקופתה, ייתכן שהבנתנו את הגנטיקה ומחלות תורשתיות הייתה מתעכבת משמעותית.

פרנקלין שנולדה באנגליה למשפחה יהודית הייתה קרובת משפחה של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון לארץ ישראל. מחקריה תרמו תרומה משמעותיות גם לחקר מבנה הפחם ונגיפים.

קתרין ג'ונסון (1918-2020) – 'אשת המספרים' מאחורי משימות החלל של נאס"א
קתרין ג'ונסון, מתמטיקאית אפרו-אמריקאית מבריקה, מילאה תפקיד מכריע בחישוב מסלולים לטיסות המאוישות של נאס"א, כולל המסלול ההיסטורי שעשה ג'ון גלן סביב כדור הארץ ב-1962. היא הייתה ידועה ביכולתה לבצע חישובים מסובכים במהירות ובדייקנות ועבודתה הייתה חיונית לשליחת אסטרונאוטים לירח במהלך תוכנית אפולו ולעיצוב חקר החלל. החישובים של ג'ונסון היו כה מדויקים שג'ון גלן ביקש ממנה אישית לבדוק את עבודת המחשב לפני טיסת החלל שלו. אילו ג'ונסון הייתה נכנעת להגבלות שהוטלו עליה כאישה ממוצא אפרו-אמריקאי, ייתכן שטיסות החלל כפי שאנו מכירים אותן לא היו אפשריות. עבודתה של ג'ונסון שימשה בסיס והשראה לסרט "מאחורי המספרים".

ברברה מקלינטוק (1902-1992) – המדענית שחוללה מהפכה בתחום הגנטיקה
ילוי "הגנים הקופצים" (טרנספוזונים) של ברברה מקלינטוק, חולל מהפכה כל כך גדולה, עד כדי כך שהעולם המדעי התקשה להאמין לה. בראשיתה, זכתה עבודתה לתגובות לעגניות מטעם הממסד המדעי והיא הפסיקה לפרסם את ממצאיה. למרות זאת, היא המשיכה במחקר והוכיחה על סמך ממצאיה כי ישנם גנים ש"מקפצים" שיכולים לנוע בין מיקומים בתוך הגנום. עבודתה פורצת הדרך עיצבה מחדש את הבנת ה-DNA וזיכתה אותה בפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה ב-1983. אילו ברברה מקלינטוק הייתה נכנעת לדעתו של הרוב, שהתנגד לה בחריפות, יתכן שלא היינו מגלים את האופי הדינמי של הגנום והשפעתו על שונות גנטית. מקלינטוק הקדימה את זמנה בהרבה. עבודתה על ניידות גנטית נדחתה במשך עשרות שנים לפני שזכתה להכרה רחבה.

טו יויו (נולדה ב-1930) – האישה שהביסה את מחלת המלריה
גילוי הארטמיסינין - תרכובת המשמשת לטיפול במלריה, הציל עד היום מיליוני חיים ברחבי העולם. עבודתה, של טו יויו, פרמקולוגית סינית, המבוססת על רפואה סינית עתיקה, גישרה בין ריפוי מסורתי לפרמקולוגיה מודרנית, וזיכתה אותה בפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה ב-2015. אילו טו יויו הייתה מבטלת את הרפואה המסורתית כ'לא מספיק מדעית', כפי שעושים היום רבים מרופאי המערב, ייתכן שעד היום לא היה נמצא הטיפול היעיל והנכון למחלת המלריה. טו יויו הייתה האזרחית הסינית הראשונה שקיבלה פרס נובל בקטגוריה מדעית ללא תואר דוקטור או הכשרה בינלאומית רשמית. 

ג'ניפר דודנה (נולדה ב-1964) – חלוצת טכנולוגיית הקריספר
'ניפר דודנה היא אחת החלוצות מאחורי CRISPR-Cas9, טכנולוגיית עריכת גנים מהפכנית ששינתה את פני הרפואה, הגנטיקה והחקלאות. פריצת הדרך שגילתה במחקריה מאפשרת למדענים לערוך DNA בדיוק חסר תקדים, ובעקבות כך גם לטפל ולרפא מחלות הנובעות ממוטציות גנטיות. אילו ג'ניפר דודנה הייתה חושבת כמו רבים מבני דורה כי את הגנום הנתון אי אפשר לשנות או לערוך, ייתכן שלא היה קיים היום הפוטנציאל המהפכני של CRISPR המעצב את עתיד מדעי הרפואה. ההשראה של דודנה ל-CRISPR הגיעה לאחר שראתה חלום על שליטה בDNA  באמצעות מספריים מולקולריים.