מעצבות מציאות חדשה: איך להגדיל את מספר הנשים בעמדות בכירות באקדמיה
בעוד שנשים מהוות רוב בקרב הסטודנטים מספרן הולך ופוחת ככל שמטפסים בסולם האקדמי. מהם האתגרים בדרך לשיוויון מגדרי באקדמיה וכיצד הפכה בר-אילן למודל לחיקוי בקרב אוניברסיטאות בישראל
הן לומדות יותר, מסיימות תארים בהצלחה רבה ומציגות הישגים אקדמיים מרשימים – ובכל זאת, תופעה מטרידה מלווה את האקדמיה הישראלית והעולמית זה עשרות שנים – ככל שמטפסים בהיררכיה האקדמית, מספר הנשים הולך ומצטמצם. זוהי תופעה מוכרת: בעוד שנשים מהוות כ-60% מהסטודנטים לתואר ראשון ושני, הן מהוות רק כשליש מהסגל האקדמי הבכיר ומספרן מצטמצם עוד יותר בדרגות הבכירות ביותר ובתפקידי הניהול.
"אישה באקדמיה נדרשת להתמודד עם אתגרים ייחודיים שלא תמיד עומדים בפני עמיתיה הגברים", מסבירה פרופ' אורנה ששון-לוי, הנציבה למגוון ומגדר באוניברסיטת בר-אילן. "מצד אחד יש אתגרים מבניים כמו הצורך לשלב קריירה תובענית עם חיי משפחה, ומצד שני יש חסמים מורכבים יותר כמו דפוסים מושרשים של העדפת גברים והטיות לא מודעות בתהליכי מיון, קידום ומינוי".
ניכור, בדידות וחוסר שייכות
אחד החסמים המרכזיים שעומדים בפני נשים באקדמיה הישראלית הוא שלב הפוסט-דוקטורט. "חוקרת שרוצה להשתלב באקדמיה חייבת לנסוע לתקופה של שנה עד חמש שנים לחו"ל", מסבירה פרופ' ששון-לוי. "זה מציב אתגר מיוחד בפני נשים, במיוחד כשבן הזוג הוא המפרנס העיקרי והמשפחה צריכה לעזוב הכול ולנסוע לתקופה ארוכה ללא ודאות לגבי העתיד."
אתגר נוסף נוגע לדינמיקה הפנימית בעולם האקדמי. מחקרים מראים שגברים נוטים ליצור רשתות קשרים ו"מועדוני בנים" שדרכם הם מקדמים זה את זה. נשים, לעומת זאת, פחות משתתפות באינטראקציות מהסוג הזה אלה ולעתים קרובות חוות תחושת בידוד וחוסר שייכות.
"ישנה גם תופעה פסיכולוגית של 'תסמונת המתחזה'," מוסיפה ששון-לוי. "נשים רבות, למרות הכישורים המרשימים שלהן, מרגישות פחות ביטחון ביכולותיהן בהשוואה לעמיתיהן הגברים והדבר משפיע על הנכונות שלהן להגיש מועמדות לתפקידים בכירים או לדרוש קידום".
"לא מספיק לדבר על ייצוג – צריך לתת את הכלים להצלחה"
גם הנתונים באוניברסיטת בר-אילן שיקפו בעבר הלא רחוק את המגמה הכללית המוכרת בחוסר השוויון המגדרי הזה. ב-2020, נשים היוו רק 33.4% מהסגל האקדמי הבכיר, עם ייצוג נמוך במיוחד בתחומי המדעים המדויקים (12%) וההנדסה (14%).
כשפרופ' ששון-לוי מונתה לתפקיד יועצת הנשיא להוגנות מגדרית בנובמבר 2020, היא החליטה לנקוט בגישה שונה מהמקובל. "הבנו שלא מספיק רק לעודד מחלקות לגייס יותר נשים. צריך לשנות את התרבות הארגונית מהיסוד ולתת לנשים את הכלים הנדרשים להצלחה".
לכן היא וצוותה גיבשו תוכנית חומש אסטרטגית שהתמקדה במספר יעדים מרכזיים: הגדלת מספר הנשים בסגל האקדמי, צמצום הפער בדרגות האקדמיות הבכירות והגדלה משמעותית של מספר הנשים בתפקידי הנהגה.
אחד המהלכים הבולטים שנעשו במסגרת התוכנית הזאת היה יצירת קורס ייחודי להכשרת נשים לתפקידי ניהול בכירים באקדמיה. בקורס השתתפו 17 חוקרות בכירות מכל הפקולטות, שלמדו על המבנה הארגוני של האקדמיה, נפגשו עם מנהלות בכירות אחרות ופיתחו רשת תמיכה הדדית.
"התוצאות היו הרבה מעבר למה שציפינו", מספרת פרופ' ששון-לוי. "כשהתחלנו את התוכנית, לא היו בכלל דקניות באוניברסיטה. כיום, תשע מתוך 13 דקנים הן נשים. זהו נתון חסר תקדים לא רק בישראל אלא גם בהשוואה בינלאומית".
בנוסף, השינוי ניכר גם בנתונים חשובים נוספים: אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר עלה ל-35%, שיעור הנשים בסנאט (הגוף האקדמי העליון של האוניברסיטה) עלה ל-50% והאוניברסיטה הכפילה את מספר המלגות המיועדות לנשים שיוצאות לפוסט-דוקטורט בחו"ל.
פתרונות מעשיים שמתאימים למציאות ישראלית
כשפרופ' ששון-לוי ניגשה לבנות תוכנית לשיפור ההוגנות המגדרית באוניברסיטה, היא הבינה שנדרש ממנה לחשוב על פתרונות ייחודיים שמתאימים למציאות של החיים בארץ. "בישראל, בשונה מאירופה, רוב החוקרות הן גם אימהות, כבר בשלב הדוקטורט. לכן יצרנו כלים שמתאימים למציאות הזאת, לרבות מדיניות שמעניקה שנה נוספת במסלול הקידום להורים לילדים עד גיל שש והפחתה בשעות ההוראה אחרי חופשת לידה".
האוניברסיטה גם קיימה סדרה של סדנאות לכתיבה שוויונית, שבהן השתתפו למעלה מ-220 חברי סגל. "השפה היא כלי חשוב ביצירת תרבות שוויונית וכשמשתמשים בשפה מכלילה, זה משפיע על המודעות ועל ההתנהגות".
כיום, ההצלחה של בר-אילן אף מהווה מודל לחיקוי בעבור מוסדות אקדמיים אחרים. בין היתר, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון אימצו את המודל של קורס המנהיגות לנשים כלשונו ומקיימות מפגשים משותפים ללמידה הדדית בקרב נשים בתפקידים בכירים.
"זה מראה שהשינוי בהחלט אפשרי", אומרת פרופ' ששון-לוי. "צריך רק מחויבות אמיתית של ההנהלה, תוכנית פעולה מסודרת ונכונות להשקיע משאבים". אבל לצד ההצלחות, היא מזכירה כי גם האתגרים עדיין בולטים ומשמעותיים. בתחומי ה-STEM ובפקולטה ללימודי יהדות הייצוג הנשי עדיין נמוך ופורום הנהלת האוניברסיטה הבכיר ביותר (נשיא, מנכ"ל ורקטור) עדיין מורכב כולו מגברים.
"השאיפה היא להגיע למצב שבו לא נצטרך לדבר על שוויון מגדרי, כי הוא יהיה מובן מאליו", מסכמת ששון-לוי. "אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו בהחלט בדרך הנכונה".