זוגיות בצל המלחמה: דווקא תקשורת חיובית עשויה לפגוע במצב הנפשי

מחקר חדש שנערך בקרב נשות לוחמים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל חושף תובנות מפתיעות על הקשר בין תקשורת זוגית לבריאות הנפשית בעת מלחמה. המחקר, בהובלת פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, מצא שלא תמיד תקשורת חיובית בין בני זוג משפרת את מצבן הנפשי של נשות הלוחמים.

המחקר התבסס על תיאוריית שימור המשאבים של החוקר סטיבן הובפול, הגורסת כי ככל שאדם עשיר יותר במשאבים נפשיים וחברתיים, כך הסתגלותו למצבי לחץ טובה יותר. קוליק בחנה נשים בסטטוסים זוגיים שונים - נשואות, מתגוררות יחד או בקשר זוגי מתמשך - שבני זוגן גויסו ללחימה.

הממצא המפתיע ביותר היה שתקשורת חיובית - בין אם פנים אל פנים או דיגיטלית - לא הראתה קשר ישיר לבריאות נפשית משופרת. "דווקא כשהתקשורת חיובית, ברגע שמניחים את שפופרת הטלפון או סוגרים את הוואטסאפ, עולים געגועים חזקים שדווקא פוגעים במצב הנפשי", מסבירה פרופ' קוליק.

המחקר מצא שהבריאות הנפשית מורכבת משלושה רבדים: רגשי, חברתי ופסיכולוגי. באופן מעניין, למרות הקשיים הרגשיים, נשות הלוחמים הפגינו חוסן פסיכולוגי גבוה והצליחו לפתח אסטרטגיות התמודדות חדשות.

כ-20% מהנשים דיווחו על הרעה בתקשורת פנים אל פנים בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. פרופ' קוליק מסבירה שהדבר נובע מפער בציפיות: "כשהלוחם חוזר הביתה, ראשו ולבו עדיין בשדה הקרב, בעוד בת הזוג מצפה לתמיכה אחרי התמודדות ממושכת עם הבית והילדים לבד."

למרות זאת, המחקר מדגיש שאין להפחית בתדירות התקשורת. "עצם קיום השיחה והידיעה שבן הזוג בסדר תורמים לבריאות הנפשית", מסבירה קוליק. "הפתרון הוא לא להפחית בתקשורת אלא לנהל אותה בצורה מודעת ונכונה."

אחת המסקנות החשובות היא שבריאות נפשית אינה מושג חד-ממדי. "אפשר להיות גם עצוב וגם חזק", מסכמת קוליק. "אדם יכול לחוות קושי רגשי ובו זמנית להרגיש שהוא מתפתח ורוכש כלים חדשים להתמודדות."

המחקר מדגיש את הצורך בניהול מודע של התקשורת הזוגית בתקופת מלחמה, וחשיבות ההבנה שגם משאב חיובי כמו תקשורת זוגית דורש ניהול והכוונה נכונים כדי למקסם את תרומתו לחוסן הנפשי.

להאזנה לעוד פודקסטים בנושא:

•  פילוסופיה בזמן טרור 
• עומד מהצד או רץ לעזור? אפקט הצופה מן הצד
• המשפחה שבעורף ונשות הברזל