אפקט הפלצבו: יכולות המרפא שבמוח
מחקרה של ד"ר לירון רוזנקרנץ מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל בוחן כיצד אמונות וציפיות משפיעות על בריאותנו, ואיך ניתן לרתום אותן לשיפור האפקטיביות של התרופות
אפקט הפלצבו, הוא תופעה אנושית רווחת לפיה אנשים חווים שיפור בסימפטומים לאחר קבלת טיפול דמה. מחקרה של ד"ר לירון רוזנקרנץ, ראשת המעבדה לחקר פסיכו-ביולוגיה של אמונות בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בגליל, בוחן את השפעת הפלצבו על המוח במטרה להבין טוב יותר את האופן שבו המוח שלנו משפיע על תהליכי ריפוי ובריאות. מסקנותיו של מחקר זה פותחות צוהר לאפשרויות חדשות של יישומים פוטנציאליים בתחום שיפור יעילות התרופות והרפואה בכלל.
המוח שלנו הוא הרבה יותר מאשר מעבד מידע פסיבי," מסבירה ד"ר רוזנקרנץ. "מחקרים מראים כי המוח מייצר באופן אקטיבי תחזיות לגבי מה שאנו עומדים לחוות. התהליך הזה משפיע לא רק על תפיסתנו את העולם, אלא גם על התגובות הפיזיולוגיות של הגוף, כך קורה שהציפיות והאמונות שלנו לגבי מה שעתיד לקרות לנו משפיעות באופן ישיר על האופן שבו המוח מעבד מידע ועל הדרך שבה הוא מגיב לגירויים".
"לדוגמה, כשאדם מצפה להקלה בכאב, מתרחש תהליך במוח עוד לפני קבלת הטיפול עצמו," מתארת ד"ר רוזנקרנץ, "המוח מתחיל לשחרר חומרים משככי כאבים טבעיים, הידועים כאופיואידים אנדוגניים והכאב פוחת עוד לפני שהתרופה החלה להשפיע". לדבריה, המחקרים מראים כי השפעות הפלצבו אינן מוגבלות רק לתחושת כאב וכי תגובות דומות מתרחשות במגוון רחב של מצבים רפואיים. "תהליך זה מדגים כיצד ציפיות יכולות להוביל לשינויים ביולוגיים ממשיים בגוף".
המחקר בתחום אפקט הפלצבו פותח אופקים חדשים ומרגשים ביישומים רפואיים ופסיכולוגיים. ד"ר רוזנקרנץ וצוותה חוקרים כיצד ניתן לרתום את התובנות הללו מעבר להקשר הקליני המסורתי ואחד הכיוונים המבטיחים הוא שיפור יעילותם של טיפולים קיימים. "אנו בוחנים כיצד ניתן לשלב את הבנתנו על אפקט הפלצבו כדי להגביר את האפקטיביות של תרופות," מסבירה ד"ר רוזנקרנץ. "זה יכול להוביל לטיפולים יעילים יותר עם פחות תופעות לוואי".
כיוון מחקר נוסף מתמקד במה שמכונה "פלצבו גלו. (Open Label Placebo) "גישה חדשנית זו בוחנת את האפשרות לספק למטופלים טיפול דמה תוך ידיעה מלאה שמדובר בפלצבו. "התוצאות הראשוניות מפתיעות ומעודדות," אומרת ד"ר רונזקנרנץ. "אנו רואים שגם כשאנשים יודעים שהם מקבלים פלצבו, עדיין יכולה להיות לכך השפעה חיובית על הסימפטומים שלהם".
מעבר לטיפול בסימפטומים, המחקר מתרחב גם לתחומים של שיפור ביצועים ותחושת רווחה כללית. "אנו בוחנים כיצד אמונות וציפיות יכולות להשפיע על מערכות גוף שונות, כמו המערכת המטבולית והחיסונית," מספרת ד"ר רוזנקרנץ. "יש לנו אפילו מחקרים המראים השפעה על יכולות קוגניטיביות כמו יצירתיות".
המחקר בתחום אפקט הפלצבו מדגיש את חשיבות הקשר ההדוק בין מוח לגוף ואת ההשפעה העצומה שיש לאמונות וציפיות על בריאותנו. "אנחנו מתקרבים לעידן של רפואה מותאמת אישית, לא רק ברמה הגנטית, אלא גם ברמה הפסיכולוגית," אומרת ד"ר רוזנקרנץ. התובנות העולות ממחקר זה פותחות אפשרויות מרגשות לשיפור טיפולים רפואיים ואיכות חיים. הן מציעות דרכים חדשות להבין ולנצל את יכולות הריפוי הטבעיות של גופנו, תוך שילוב בין רפואה מסורתית לבין הבנה עמוקה יותר של כוחו של המוח. בעוד שהדרך עוד ארוכה, המחקר בתחום זה מבטיח לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לבריאות, מחלה וריפוי. הוא מדגיש את התפקיד המרכזי שיש לכל אחד מאיתנו בתהליך הריפוי שלו, ופותח פתח לגישה הוליסטית יותר לבריאות ורווחה.