כך נלחמים בחרמות אקדמיים ובגילויי אנטישמיות באקדמיה

לפרופ' שי דוידאי מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב חשוב שתבינו שההפגנות הפרו-פלסטיניות ששוטפות בחודשים האחרונים את הקמפוסים בארה"ב לא מונעות מפוליטיקה, אלא משנאה. השנאה הזו מתפשטת לדבריו מהקצוות למרכז, והופכת לנורמלית. אין שום דרך לדעת מה תהיה נקודת האל-חזור, אבל ברור לחלוטין שברגע שאוניברסיטה גדולה תעביר החלטת BDS, כלומר חרם על ישראל – זה יפרוץ את הסכר. "הלוואי שאני טועה, אבל בהינתן המחיר התיאורטי של אם אני צודק - אני מאמין שאין לנו את הפריבילגיה לחכות ולראות. אנחנו חייבים לקום ולפעול, ביחד, כי הפתרון לא יגיע משום מקום אחר", הצהיר פרופ' דוידאי בהרצאה שנתן באוניברסיטת בר-אילן מוקדם יותר החודש.

"זו האנטישמיות שההורים והסבים שלנו סיפרו לנו עליה, ולא הקשבנו"

פרופ' דוידאי הוא פסיכולוג חברתי ומרצה בכיר בבית הספר למנהל עסקים של קולומביה, ומתגורר עם משפחתו בניו יורק. סרטונים שצילם במהלך הפגנות פרו-פלסטיניות שהתקיימו בקולומביה הפכו ויראליים, ואותו – לפעיל בולט נגד שתיקת האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב, ונגד חרם אקדמי. "בהפגנה הראשונה שבה השתתפתי הפגינה קבוצה של כאלף תומכי טרור, כולם עטויי כאפיות ומשקפי שמש, שצעקו, בערבית: מים לים - פלסטין ערבית", מספר פרופ' דוידאי. "מרצה ישראלי שאני מכיר אמר לי: זו האנטישמיות שההורים והסבים שלנו סיפרו לנו עליה, ולא הקשבנו להם".

פרופ' דוידאי אמר את הדברים במהלך הרצאה שנתן במסגרת מפגש שארגנה הועדה לחרם אקדמי של בר-אילן. ד"ר חנן הרציג שינפוקס מהמחלקה לפיזיקה, חבר הועדה לחרם אקדמי של בר-אילן ומי שארגן את המפגש, מדגיש כי במקביל למתקפה הצבאית של חמאס על ישראל התרחשה גם מתקפה אקדמית, שהתחילה בהפתעה מוחלטת, עם מפגינים שפרצו לקמפוס, והקריאות לסולידריות עם הפלסטינים הפכו מהר מאוד לקריאות להשמדת ישראל. "זו תופעה חריגה, שאין לה שום אח ורע או ביסוס עובדתי", הוא אומר.

לדברי פרופ' דוידאי, ככל שהאוניברסיטאות ניסו להפגין סובלנות גדולה יותר – הלכו ההפגנות והסלימו. "מתמיכה בחמאס עברו המפגינים לתמוך בחיזבאללה, ובחות'ים, שעל הדגל שלהם כתוב מוות לארה"ב, ולצעוק מוות לישות הציונית, ומוות לציונים. ואז הם הזמינו מחבלים לקמפוס - הם קראו להם לוחמי חופש – שאמרו להם שהגיע הזמן להביע תמיכה גלויה בטרור. ההפגנות האלה התחילו לחזור על עצמן באוניברסיטאות נוספות ברחבי ארה"ב, עם אותם שלטים ואותם מסרים. יש pdf מסודר שפורסם כבר בערב השביעי באוקטובר, שמציין מה לצעוק, מה לחבוש, מה לשיר ומה לתייג ברשת - מבול אל אקצא. כך שברור שיש פה יד מארגנת ומממנת", הוא אמר. עמנואל נחשון, מתאם המאבק מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) בחרם האקדמי, מיפה במהלך המפגש את האחראים על ההפגנות בארה"ב: קואליציה של שמאל קיצוני מחד וגורמים איסלאמיסטים מאידך, בעידודם הפעיל של הסינים והרוסים, שמטרתם היא לשחוק את הדמוקרטיה המערבית עד דק.

פרופ' דוידאי התייחס בהרחבה גם לחזית השקטה של המאבק הזה - החרם האקדמי. לדבריו, זו החזית שמפחידה אותו באמת. "החרמה – BDS - היא אמצעי לא אלים למטרה אלימה. זה יכול להתבטא בביטול שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר, ביטול הרצאות אורח, ביטול חילופי סטודנטים. ויש גם חרמות לפי תחומים, למשל באגודת האנתרופולוגים האמריקאית שבה מנסים בכל שנה להעביר החלטה על חרם אקדמי נגד ישראל, או חרמות רכים, למשל של עורכים אקטיביסטים בז'ורנלים מדעיים, שמחליטים לא לקבל מאמרים של חוקרים ישראלים. חשוב להבין שיש פה נורמליזציה של שנאה, ושהשנאה הזו זזה מהשוליים הסהרוריים אל המרכז. אנחנו עובדים מול כוח שאסור לזלזל בו".

הדרכים להתמודד עם החרם

בפאנל שנערך במהלך המפגש, בו לקחו חלק פרופ' דוידאי ועמנואל נחשון, אמר נחשון: "מה שיעזור פה זה קואליציה רחבה של גורמים מתונים". לדבריו, ור"ה עושה פעולות רבות בנושא, במספר מישורים, ובהם פיתוח כלי דיווח אחיד על חרמות לכל האוניברסיטאות, שיאפשר לור"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על גודל הסכנה, ושכירת שרותי עורכי דין ויועצים פוליטיים בזירות המרכזיות: מערב אירופה, ארה"ב וקנדה, שיסייעו לפיתוח כלי התמודדות במישור המדיני, הפוליטי, המשפטי ובמישור יחסי הציבור.

פרופ' דוידאי הוסיף שאת המאמץ יש למקד בארבע סגמנטים: "השניים הראשונים, בקצוות:  הצד השני, אלה שמפיצים שקרים ופייק ניוז ברשת, להם צריך לענות עם עובדות, והצד שלנו, אנשי האקדמיה, עלינו לחזק אחד את השני ולתת אינפורמציה וכלים להתמודדות. שני הסגמנטים הנוספים מצויים במרכז, ובהם צריכה להתמקד עיקר העבודה: יש את האמצע היהודי, שלא מבין את חומרת העניין, והמטרה היא לעורר אותו. ויש את הרוב השקט הלא יהודי, שחושב - זה לא קשור אלי, והמטרה היא להציג להם את האמת, להראות להם למשל מה אומרים הח'ותים, או את הקריאות להשמדת הנצרות מיד לאחר היהדות".

ד"ר הרציג שינפוקס מוסיף שגם בבר-אילן, מטפלת הועדה לחרם אקדמי בכל מה שקשור להתמודדות עם חרם אקדמי ואפליה על בסיס לאומי, החל בטיפול במקרים נקודתיים, דוגמת סיוע למרצים שמותקפים או חווים הפרעות בכנסים, דרך הבאת אנשים רלוונטיים לדבר בנושא ושיתוף פעולה עם גופים עם מטרות דומות בארץ ובעולם. "אני קורא לחברי וחברות הסגל לא להסס ולדווח על כל מקרה של אפליה אקדמית בו הם נתקלים", הוא הוסיף.

לדיווח על אפליה אקדמית