הפתרונות למשברים העולמיים יצאו ממעבדות המחקר
גם בתקופת המלחמה, חוקרי בר-אילן פועלים ביתר שאת כדי להמשיך להוביל את ישראל קדימה ולספק מענה לאתגרים הבאים
העולם כולו, וישראל בפרט, ידעו בשנים האחרונות שורת משברים מטלטלים – החל ממגיפת הקורונה, דרך שלל אסונות טבע, ועד למלחמת "חרבות ברזל" שמשפיעה על חיי כולנו. נקודות המשבר, יוצרות באופן טבעי טלטלה בחברות, ומעוררות מחשבה מחודשת על הדרך המיטבית להיערך לאתגרים הבאים.
אחת מהמסקנות הברורות העולות מתהפוכות השנים האחרונות, היא שמחקרים אקדמיים עשויים לספק פתרונות לבעיות חדשות במהירות רבה. המחקר האקדמי, מטבעו, עוסק בסוגיות עומק, בניתוח בעיות, בחשיבה יצירתית ובפיתוח פתרונות יצירתיים ומושכלים. ולכן כשפורץ משבר, הדרך להיחלץ ממנו עוברת בין היתר במעבדות המחקר המאפשרות לבחון את הידע שכבר נצבר בנושא מכל הזוויות, ולהשתמש בו לטובת הכלל.
חיסון במהירות שיא
התפרצות הקורונה, שהיממה את העולם, הייתה דוגמה יוצאת דופן לחשיבותו העצומה של המחקר הבסיסי ברפואה. תוך שבועות אחדים, מדענים מכל רחבי העולם שיתפו פעולה. בזכות הידע הרב שנצבר במשך שנים רבות, הם החלו לעבוד על חיסונים, שהיו מוכנים לשימוש תוך חודשים בודדים בלבד.
כיפת ברזל אווירית
מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית שספגה ישראל בתחילת אפריל לראשונה אי פעם, הדגימה את הכוח העצום של מחקר ושל פיתוח טכנולוגי, שנשענים על ידע ישראלי מקומי. מערכות ההגנה האווירית, שאיתרו ויירטו כמעט את כל הטילים, פותחו במשך שנים ארוכות – בשיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות לבין חוקרים ומדענים מהאקדמיה. בזמן אמת, כאשר המערכות המתוחכמות נדרשו לתפקד – התוצאה הייתה מרשימה וזכתה להד עולמי.
הבנת האויב ומניעיו
הלחימה מול איראן, חמאס ומדינות אחרות באזור, הדגימה גם את החשיבות העצומה של המחקר האקדמי בכל הקשור ללימודי המזרח התיכון. מיהם בכלל החות'ים? אילו גורמים מתונים יש באזור שאפשר לשתף איתם פעולה? המדינאים והפוליטיקאים, שנדרשים לתשובות מידיות, נשענים ברגעים כאלה על הידע הייחודי שפותח ונצבר במשך שנים באקדמיה, באמצעות חוקרים וחוקרות שמקדישים לכך שנים רבות.
חוקרים עכשיו – את בעיות העתיד
ומה הלאה? את העתיד, כמובן, קשה לחזות – אבל מחלק מהבעיות שאיתן אנו עומדים להתמודד, כבר לא ניתן להתעלם – בתחומים כגון רפואה, איכות הסביבה, אנרגיה, מחסור במזון ועוד.
"יותר מתמיד, יש כיום חשיבות עצומה להשקעה במחקר ובמדע בסיסי – בכל התחומים: במדעי החברה והרוח, במדעים מדויקים ובהנדסה, ברפואה ובביולוגיה", אומר פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן וחבר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע, "הידע והכלים שנפתח בשנים הקרובות, ישמשו אותנו בעתיד, יעזרו לקדם את החברה, וגם יחסכו בסופו של דבר חיים יקרים ומשאבים כספיים".
לדברי כהן: "דווקא בתקופה זו, אין ספק שאחת מחוזקותיה של ישראל היא המחקר המדעי המפותח שלה, שגם אוניברסיטת בר-אילן מתבלטת בו. מחקרים דורשים תהליכי עבודה ממושכים. כשעורכים מחקר - רצים מרתון ולא ניתן לחדול באמצע. גם במהלך המלחמה הגשנו בקשות לתקציבים והמשכנו בעבודתנו האקדמית, כדי להמשיך לספק מענה לחברה הישראלית. זאת גם התשובה שלנו לטרור. הצוות שלי, למשל, מפתח טיפולים לחולי סרטן סופניים. אנחנו ממשיכים בעבודתנו האקדמית כי ככה מנצחים, וגם מתחושת שליחות. אנחנו רוצים לנצח לא רק בתחום הצבאי והמלחמתי, אלא גם בקידום מדינת ישראל, שהמחקר, הידע והעשייה האקדמית, הם בין חוזקותיה".
בימים אלה, מתבצעים בבר-אילן מחקרים רבים שעשויים לסייע לישראל בפרט, ולאנושות בכלל באתגרי העתיד. הנה כמה מהבולטים ומהמרתקים שבהם:
מחקר שמציע תקווה לטיפול עתידי באלצהיימר
מחקר שמסייע להגדיל את פריון הגבר
מחקר על הקשר בין סרטן להזדקנות
מחקר שעשוי לסייע הטיפול במחלות אוטואימוניות
מחקר שמאריך את חיי המדף של פירות וירקות