שיאה של השנה האקדמית: הענקת התארים

ברכות חמות ל-6290 הבוגרים והבוגרות הטריים של אוניברסיטת בר-אילן, שקיבלו בחודש האחרון את התואר שלהם ב-18 טקסים מרהיבים ומרגשים.

בסך הכול זכו להניף את הכובע השנה: 3021 בוגרות ובוגרי תואר ראשון, 2654 מוסמכות ומוסמכים, 222 בוגרי ובוגרות לימודי תעודה ותעודת הוראה, ו-259 דוקטורים ודוקטוריות חדשות לפילוסופיה. בנוסף, בטקס שנערך בקמפוס הגלילי של הפקולטה לרפואה, קיבלו את התואר 134 רופאות ורופאים חדשים שרבים מהם יישארו לגור, לעבוד, ולהשפיע על הבריאות בצפון הארץ. אנו מאחלים לכל בוגרינו הצלחה מרובה!
מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של אוניברסיטת בר-אילן לצפות במקבצי התמונות ולטעום מאווירת הטקסים המרשימים.

שישה מבוגרי התואר הראשון עשו היסטוריה בארץ, ואולי גם בעולם: מדובר בבעלי רב-גוניות קוגניטיבית (מוגבלות שכלית) שסיימו תואר רב-תחומי במדעי החברה במסגרת פרויקט 'עוצמות' של הפקולטה לחינוך. את טקס הסיום שלהם כיבדה בנוכחותה גם אשת הנשיא, מיכל הרצוג, שאמרה: "קשה לי לחשוב על שם מתאים יותר מ'עוצמות' שייטיב לתאר את היוזמה המרגשת הזאת, של כניסתם בשערי עולם ההשכלה הגבוהה; ואין ספק שכדי להגשים חזון כזה - מנפץ תקרות זכוכית - צריך הרבה רצון, אמונה ודבקות במטרה".

הטקסים נערכו כולם בצילה הכבד של מלחמת חרבות ברזל, ושל בני ובנות קהילת בר-אילן שנפלו או נרצחו במהלכה. שלושה ממסיימי התארים שלנו נהרגו במלחמה, ובני משפחותיהם הגיעו לקבל את הדיפלומה במקומם. נטע ויס, רעייתו של אילון ויס ז"ל, מוסמך המגמה לחינוך בלתי פורמלי בפקולטה לחינוך, אמרה: "אילון היה איש חינוך בכל הווייתו, אהב את השליחות החינוכית, ראה בה ערך עליון למרות ואולי גם בזכות הקושי והאתגרים שבדרך". חנה כהן, רעייתו של אוריאל כהן ז"ל, מוסמך בהצטיינות של בית הספר למנהל עסקים, אמרה: "ברגע אחד נורא מכל הפך אוריאל לגיבור ולאחד מסמלי המלחמה הזאת. אבל לא לסמל של הדבר הנורא שקרה לנו בשבעה באוקטובר - אלא לסמל של נתינה עצומה לאחר, של התגייסות ללא גבולות למדינה היקרה שלנו מהמקום הכי עמוק שיש, של אחריות כלפי הסביבה ורצון להיות תמיד בראש וקדימה, עד נשימתו האחרונה". מיכל בנימין, אמו של ניר בנימין ז"ל, בוגר הפקולטה להנדסה, ביקשה על במת הטקס: "תהיו ניר – השקיעו בחלומות, בהישגים וביעדים, ויחד עם זה שמרו על הערכים שלכם. היו שגרירים בלהיות ראויים. פעלו למען אחדות ואהבת המולדת, שניר כל כך אהב, תוך דגש על כבוד האדם. השפיעו במקומות בהם תהיו, בהקשבה וסובלנות, שמרו על ערכיות ושיח מכבד".

"המשימה שלנו השנה הייתה לאפשר למשפחות השכולות ולפצועים שרצו להשתתף באירוע להביע את עצמם, זה היה חשוב להם מאוד והשתדלנו לתת להם במה ומקום", הבהיר יאיר כספי, מנהל הלוגיסטיקה של בר-אילן ומי שהיה אחראי לטקסי הסיום. הוא הוסיף שבכל אחד מהטקסים נישאו תפילות לשחרור השבויים והחטופים ולשלומם של חיילי צה"ל.

סגן הרקטור, פרופ' אריה רייך, סיכם את הלך הרוח בו נתונה בימים אלו האוניברסיטה, והמדינה כולה, בנאומו במהלך טקס הסיום של הפקולטה למשפטים: "אנו נתונים במלחמה קשה על עצם קיומנו, לא רק כאן בישראל, אלא גם על קיומו של העם היהודי בגולה. זוהי מלחמה הדורשת איחוד כוחות של כל חלקי העם, ולא ניתן לבזבז אותם ולהחליש את עצמנו במלחמות פנימיות. אין זה אומר שעלינו לטשטש את המחלוקות בינינו, אבל מחובתנו לנהל את המחלוקות הללו תוך כבוד הדדי, שמיעת האחר, והבנה שכולנו רוצים את טובת המדינה הזאת ושניתן לגשר על הפערים ביחס לאופן הנכון שבו יש להשיג אותה. הבנים שלנו, ובתוכם רבים מכם, סטודנטים יקרים, שנלחמו כתף אל כתף מול האויב המשותף, חיילי סדיר, מילואים וקבע מכל המגזרים, חילוניים ודתיים, ימניים ושמאלנים, קיבוצניקים ומתנחלים – הם כולם דורשים, הם תובעים מאיתנו להתאחד, להשקיט את הלהבות, לנהל הידברות מכבדת ועניינית, ולמצוא דרך לחיים משותפים תוך פשרות מתבקשות".