Skip to main content
02.11.2020 | טו חשון התשפא

מה עבר על הים?

באמצעות טכנולוגיית מיקרוסקופיה חדשנית לבחינת שלדי אלמוגים אנו יכולים ללמוד על השינויים שהתרחשו בחומציות מי הים

תמונה
ביומינרליזציה

איך נראה האוקיינוס בעבר ומה אפשר ללמוד מכך על השינויים הסביבתיים בהווה? מחקר משותף של פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן וחוקרים מפולין מראה שגבישי שלד האלמוג מעידים בדיוק רב על תנאי הסביבה שבהם גדל. 

האלמוגים בונים את השלד שלהם בתהליך של ביו-מינרליזציה - יצירת גבישים מינראליים על ידי אורגניזם חי. גבישים שנוצרים כתוצאה מתהליך השקעת השלד אוצרים מידע על התנאים ששררו בסביבתם בזמן שנוצרו. האתגר המחקרי אף מעצים במקרים שהפעילות  הביולוגית של האורגניזםהאלמוג במקרה הזה, ממסכים על המידע הסביבתי הטמון בגביש. תהליך זה נקרא Vital effect  או "השפעת התהליכים הביולוגיים". 

המחקר שנערך במכון הבין-אוניברסיטאי באילת, בדק שלדי אלמוגים מהמין שיחן שכיח (Stylophora pistillata)שגוּדלו במערכת אקווריומים מבוקרת, תוך בחינת הקשר של מבנה השלד לתנאי הגידול. באמצעות טכנולוגיית מיקרוסקופיה חדשנית, נמצא שהארגון המרחבי של הגבישים, וכך גם הרכבם הכימי, עשויים לשמש אינדיקטור טבעי ואמין לשינוי חומציות מי הים.  

למחקר זה נודעת חשיבות רבה לנוכח תהליך ההחמצה שעוברים האוקיינוסים עם העלייה בריכוז גזי החממה, ובעיקר הפחמן הדו חמצני, באטמוספירה. הממצאים מאפשרים בחינה של תנאי החומציות במי הים בסביבותיהן של שוניות אלמוגים בנות מאות ואלפי שנים. בחינתם של אלמוגים באמצעות הטכנולוגיה החדשנית אף מאפשרת שחזור תנאים מתקופות שבהן לא היו מכשירי מדידה מתאימים. 

"השינוי המהיר וההרסני שעוברות שוניות האלמוגים ברחבי העולם מחייב אותנו להבין טוב יותר את השפעות השינויים הגלובליים, ובמקביל לשאוף להפחתת פליטת גזי חממה מהר ככל האפשר", אומר פרופ' פיין.