אלימות שלא מבחינה בין מעמדות

אסתר בלומברג, חוקרת מגדר, החלה את דרכה באוניברסיטת בר-אילן כסטודנטית למדעי הטבע וכיום היא בעלת תואר B.Sc. לאחר מפגש עם חברה קרובה שהתמודדה עם אלימות נפשית ורגשית קשה, פנו חייה למסלול שונה ואסתר החלה לסייע לנשים. "הנושא הטריד אותי. לא האמנתי שיש תופעות כאלה. התחלתי ללמוד את התחום ולהרחיב את הידע שלי בנושא, למדתי לתואר שני למדעי הבריאות באוניברסיטת ניו יורק. לאחר מכן למדתי בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, והמשכתי למסלול של טוענות בית דין, גישור במשפחה וייעוץ נישואין. במקביל התחלתי לעבוד ב'נעמת' כרכזת תחום האלימות בלשכה המשפטית ירושלים".

במהלך השנים, פיתחה בלומברג התמחות ייחודית בטיפול באלימות סמויה כלפי נשים מחתך סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. באחרונה היא פרסמה ספר חדש "נאלמות – נשים במלכודת האלימות הסמויה", שמבוסס על 30 שנות עבודה ומחקר שדה בתחום. "האלימות אותה אני חוקרת, לא מבחינה בין אליטה חרדית ובין אליטה חילונית או דתית", אומרת בלומברג, "אלימות סמויה לא קשורה לתרבות או למגזר, אלא רק לפרופיל של המתעלל. זו אלימות קרה, מניפולטיבית ומתוכננת, ולא אלימות חמה ופיזית בהכרח".

לדברי בלומברג, לעיתים קרובים, נשים שסובלות מאלימות מסוג זה, לא מתייחסות לעצמן כאל נשים מוכות. "בן זוגן מעולם לא הרים עליהן יד, ולפעמים גם לא הרים עליהן קול ולא קילל אותן", היא אומרת, "הביטוי 'אישה מוכה' לא נמצא בלקסיקון שלהן".

קושי גדול נוסף עמו מתמודדות נשים אלו, הוא הפער בין העולם שבחוץ לזה שבתוך הבית. "בחצר הקדמית בה הן חיות הכל לכאורה כשורה, רק כשדלתות הבית נסגרות הגהנום מתחיל. מדובר בנשות עורכי דין, רופאים, מנהלים, אנשי הייטק, רבנים, אנשי עסקים וכו'. הן חיות בסביבת מגורים איכותית, בחוץ יש מצג שווא של משפחה נורמטיבית וכשדלת הבית נסגרת התמונה משתנה. זה טרור פנימי בתוך הבית. על הנשים האלה רציתי להאיר זרקור ולתת להן קול", היא אומרת.

במהלך השנים, מספרת בלומברג, היא פיתחה סט כלים שמסייע לנשים, בהתאם לפרופיל שלהן, לגיל ולמצבן האישי. בספר היא מפרטת בין השאר כיצד לזהות תכונות המעידות על גבר שכזה עוד בשלב ההכרות, כיצד לפעול כאשר נקלעים למערכת יחסית כזו וכיצד אפשר לסיים אותה.

הייחודית של בלומברג, לדבריה, הוא מודל "רצף האלימות" שהיא יצרה במהלך השנים, אחרי שיחות עם מאות נשים מכל המגזרים. "זהו רצף גלי אחד, שמתחיל מרגע ההכרות ונמשך גם אחרי שהקשר מסתיים", היא מרחיבה, "בכל נקודה על פני הרצף אני יכולה לדעת מה היה ולקראת מה היא הולכת... אני יודעת את הגוון, ויש אינספור גוונים. בספר אני מרימה את המסך מעל לדרמת האלימות הסמויה ומשמיעה את קולן של הנשים שנמצאות מאחורי חומה של שתיקה. סיפוריהן של הנשים ותהליכי העבודה עמן, מאירים את התופעה ומעניקים מפת דרכים שמטרתה לסייע בהתמודדות איתה".

לתוכניות הלימוד ללימודי מגדר