עדו ניב

בבוקר השבעה באוקטובר התעורר עדו ניב מוקדם, כמו רבים בישראל, ותכנן ללכת עם ילדיו לבית הכנסת. זמן קצר לאחר שהבין מה מתרחש, הוא הכין תיק עם ציוד וירד דרומה, כדי להצטרף ליחידת המילואים שלו. ניב, בן 41, סגן אלוף במילואים, משרת כמפקד גדוד התקשוב באוגדה 252.

"בהתחלה עסקנו בעיקר בגיוס אנשי המילואים ובבניית התשתית ללחימה בשטח בתנאים לא קלים, תחת ירי קסאמים והתרעות על מחבלים שטרם נתפסו ומסתובבים בשטח הדרום". מאז, עדו והחיילים שתחת פיקודו, עוסקים סביב השעון בתחזוקה ובשיפור של תשתיות הטכנולוגיה והתקשורת המתקדמות, שנחוצות לחיילים כדי לפעול בצורה הטובה ביותר בלחימה המורכבת.

"אני רואה לנגד עיני שני סוגי 'לקוחות': מפקדים ולוחמים. המטרה שלנו, היא להגיע לכולם עם כלל אמצעי התקשוב. האוגדה נמצאת בעיצומה של מהפכת דיגיטל שמאפשרת לספק רשת של פיקוד ושל שליטה. המפקדים מקבלים ומנהלים תהליכי עבודה מבוססי דיגיטל, תוך חיבור וקישוריות בין הזרועות, וקשר רציף עם המודיעין, עם הים ועם האוויר. אנחנו יודעים לאזן היטב בין החשש מהיצף מידע למפקדים מחד, לבין הרצון להביא לעושר מידע. השאיפה היא להגיע למצב שבו כל אחד מהמפקדים מקבל נתונים מנותחים ומותאמים אישית – שמשפרים את תהליכי קבלת ההחלטות שלו".

עדו מספר כי הפעילות בשטח דווקא מסייעת לו להתמודד עם ההתרחשויות הקשות: "אירועי המלחמה התחילו בהרגשה קשה. הדחיפות להגיע לשטח ולצאת למלחמה על הבית, נתנה מוטיבציה אדירה לאנשים שלנו להגיע ולהתגייס. פעולה תחת תנאי אש ולחימה, היא כמובן מאוד מתוחה וחייבים להיות בפוקוס כל הזמן. לצד זאת, הדאגה לבית והדאגה מצד המשפחה מהבית, מלווים אותי כל הזמן. במקביל לכך, מנסים לשמור על אופטימיות ולשמוח על ההצלחות שהבאנו תוך כדי הלחימה. אנו שואפים גם לקיים קצת פעילויות בגדוד לשבירת השגרה, כמו הענקת דרגות לקצינים ולחיילים וציון ימי הולדת של האנשים שלנו. הפעילויות האלו, עוזרות לי וגם לאנשים שלי להכניס מידה של אופטימיות ושל שמחה, ולהסתכל על 'חצי הכוס המלאה' עד כמה שניתן".

כשהוא לא במילואים, ניב עובד כמנהל פרויקטים בחברת קומיט. את התואר השני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן הוא סיים ב-2014, עם התמחות במערכות מידע. "מאז אני בקשר עם הפקולטה באמצעות הדיוור והתקשור שהאוניברסיטה מפיצה. השתתפתי בכמה אירועי בוגרים ואני תמיד שמח להמליץ למועמדים על הפקולטה ועל הלימודים בה".