יום ללא קניות
ב-28 בנובמבר יצוין בישראל "יום ללא קניות". פרופ' ענת צ'צ'יק מהמחלקה לסביבה תכנון וקיימות באוניברסיטת בר-אילן כותבת על Buy Nothing Day מהזווית הישראלית.
"יום ללא קניות" מצוין מספר ימים אחרי "יום שישי השחור" ולא בכדי. מעבר לקריאה להתנזר מצרכנות ביום זה, "יום ללא קניות" קורא לבחון מחדש את היחסים שלנו עם צרכנות, לעצור לרגע ולשקול את ההשלכות הסביבתיות והחברתיות של הרכישות שלנו.
בימים נוראים אלו, כשישראל בעיצומה של מלחמה קשה, המשבר הסביבתי נראה כמו הבעיה האחרונה שלנו, והקריאה להימנע מקניות נראית תלושה. גם ציוציה המקוממים נגד ישראל של גרטה תונברג, הנחשבת למנהיגה בקהילת פעילי האקלים, הקטינו את אהדת הציבור הישראלי למאבק הסביבתי, שעוד קודם לכן לא היה פופולרי. אך דווקא בתקופות מצוקה יש למעשים קטנים, או להימנעות מהם, משמעות ויכולת להשיב תחושת שליטה.
נכון, תרומתה של ישראל לפלטות גזי החממה העולמית זניחה, פחות מ-1%, אבל, אנחנו חברה אולטרה-צרכנית, שמונעת מהתנהגות קנייה כפייתית ואימפולסיבית. לפי דוח מ-2023, ישראל היא מהיצרניות הגדולות ביותר של פסולת עירונית לנפש בין מדינות ה-OECD. החשבון פשוט: אנחנו קונים יותר וזורקים יותר. חלק ניכר מהאוכל שאנו זורקים ראוי למאכל, וחלק ניכר מהחפצים שאנו משליכים לא הגיעו לתום מחזור החיים שלהם.
מחקר מ-2015 השווה בין צרכנים אמריקאים וישראלים. בעוד מה שמניע את הצרכן האמריקאי לקנייה כפייתית/אימפולסיבית הוא חומרנות, בישראל, התנהגויות כאלו מונעות ממנגנוני פיצוי על רגשות שליליים, דיכאון, חרדה, וניסיון לבריחה מהמציאות, מהלחץ היומיומי והמתח שאנו חווים פה, במזרח התיכון.
מאז ה-7 באוקטובר, "הרווחנו" ביושר את ה"זכות" להרגיש דיכאון וחרדה. אחרי תקופת הסתגרות, כל יציאה מהבית שמביאה מזור לנפש, גם אם היא כרוכה בשופינג שמסייע לברוח מרגשות שליליים וקניית מוצרים שאיננו זקוקים להם באמת - היא מבורכת. במיוחד אם נהיה מודעים לכך, ונבטיח לעצמנו שזה לא הופך להרגל, ובמיוחד אם נקנה כחול-לבן ונחזק את הכלכלה המקומית. קחו בחשבון שתעשיית האופנה המהירה (בגדים זולים לשימוש חד-פעמי או דו-פעמי) היא אסון סביבתי וחברתי, ושמוצרי אלקטרוניקה מכילים מתכות יקרות ומתכלות, שנחצבים בתנאי עבדות במכרות.
ובקשה אחת, לפחות ליום אחד. הימנעו מקנייה בפלטפורמות הקניות המקוונות (כמו Ali Express). פלטפורמות אלו משתמשות ב"דפוסים אפלים" (dark patterns) המתמרנים את התנהגות המשתמשים כדי להשיא רווח. לדוגמה, באמצעות הצגת ביקורות טובות מזויפות, או יצירת תחושת מחסור ודחיפות מעושה כמו "נותרו רק 2 פריטים" או "הצעה לזמן מוגבל", הלוחצת על המשתמשים להשלים רכישות באופן אימפולסיבי. מאחר שחלק מהמוצרים הנמכרים בפלטפורמות אלה הם באיכות נמוכה ושונים מהתיאורים שלהם, שיעור ההחזרות גבוה מאוד. אחוז ניכר מהמוצרים המוחזרים המוגדרים "חדשים" נשלחים למסלול סוף חיים כהטמנה ומחזור. אז אם אפשר, נסו להימנע מקניות באתרים אלו. קנו מקומי, קנו את מה שצריך, ואל תזרקו כלאחר יד.