מור שפירא

מור שפירא, הדוברת 10 שפות (עברית, אנגלית, ערבית, פרסית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, טורקית, פורטוגזית ושוודית), גויסה עם תחילת המלחמה לתמיכה במשימות מסווגות. בנוסף, היא נוהגת לצפות בשידורי הטלוויזיה של מדינות ערב, מה שמזמן לה זווית ייחודית על מה שהיא מכנה "תיאטרון האבסורד של המזרח התיכון".

"עם תחילת המלחמה היה ברור לי שאם לא מגייסים אותי, אני מתנדבת", אומרת מור. "הרכבתי צוות של אנשים שתפקידם לתמוך במאמצי צה"ל השונים במלחמה באמצעות יכולות של שפה, שמע וסיגינט (הפקת מידע מודיעיני מכל סוגי התוכן). תפקידנו להכיר את הדמויות, השטח, הלהג המקומי והמנטליות. המשימה דורשת היכרות עמוקה עם השטח. אנחנו מקשיבים לכל דבר קטן, כולל מה ששומעים ברקע, והצלילים עוזרים לנו לייצר את ההקשר ולאתר את הפרטים. אני מעבירה שיחה בשלמותה, כולל הבעות כמו טון, צחוק או אנחה. הדברים האלה מאד חשובים. חשוב מאד גם לא ליפול לקונספציה.

"המשימה קשה פיזית ונפשית, מלחיצה ומכניסה לחרדה. לפעמים אני משכיבה את הילד לישון ויוצאת החוצה. כל הצוות שלי מטופל נפשית. צריך לעבד את זה כדי לא לאבד את זה. את המידע אנחנו דואגים להעביר בצורה מדויקת, בלי להכניס רגש. הילד שלי לא ידע לפני כן מה זו מלחמה. כיום הוא רואה אותי הולכת למילואים ולא ישנה בבית לפעמים וזה משפיע גם עליו. למזלי, אשתי תמכה בי כל הזמן הזה. גם היא ערביסטית בתחום המודיעין בחיל הים, כך שהיא מבינה מה אני עוברת".

מאז 2019, מור היא גם חוקרת בMEMRI (המכון לחקר המדיה במזרח התיכון) המקבל במה משמעותית מאד במלחמה. "דובר צה"ל וגם YNET עושים שימוש בחומרים שלנו. אחד הפרויקטים שלנו הוא תיעוד, קיטלוג ושמירה של כל הראיות לזוועות חמאס, לצרכים משפטיים ומחקריים. כל ראיה נכנסת למאגר הטלגרם בMEMRI ונשמרת לצרכים עתידיים. אנחנו התחלנו בתיעוד הזה כבר ביום השני של המלחמה, כדי שאף ראיה לא תלך לאיבוד. כך גם לגבי תיעוד כל ההפגנות בעלות האופי האנטישמי ברחבי העולם".

בזכות יכולותיה, נחשפת מור למידע, פרספקטיבות ואמירות מרתקות. "בזכות מידע שהעברתי לגופי תקשורת ועבודה של צוותים רבים נוספים, נושא סגירתו של ערוץ 'אלמיאדין' הלבנוני, המשמש כשופר של חיזבאללה. הובא לאישור הקבינט הביטחוני," היא מספרת. בין התובנות אליהן היא נחשפת: "רמזי חאמד, בכיר בחמאס, הצהיר שגם נוכח ההרס בעזה, בחמאס כלל לא מתחרטים על המבצע, והיו חוזרים עליו שוב. המטרה העיקרית של חמאס במבצע היתה להחזיר את הסוגיה הפלסטינית לשולחן. בראיית חמאס, בשנים האחרונות, מדינות ערב הפגינו אדישות לסוגיה הפלסטינית, והעלו אותה רק כשהיה נוח להם. חמאס ראו כיצד מדינה אחר מדינה נופלת במה שהם רואים כ'מזימה הישראלית-אמריקאית' ועוברת לנורמליזציה עם ישראל. בתגובה לכך, החליטו בארגון להראות לכולם שהם כאן, ולגרום לעולם לדבר רק עליהם. ואכן, לדוגמה סעודיה הצהירה אחרי המבצע שהיא מקפיאה את המגעים לנורמליזציה עם ישראל. דבר נוסף שחמאס אומר הוא שהם 'מנכסים לישראל את השואה' - שהיטלר ביצע פשע נגד האנושות בהסתר, אבל שישראל עושה זאת בגלוי. הם כמובן גם לועגים למחדל שנחשף בישראל ואומרים: 'אתם אמורים להיות חכמים, לא? אבל עוד כמה שנים, אתם תחזרו שוב להיות שאננים וגאים, ולחשוב שאתם בלתי-מנוצחים' ".

"כיום החמאס מתרעם על כך שמדינות ערב לא עושות מספיק. חמאס מזלזל בהפגנות פרו פלסטיניות ושואף לראות כיוונים של חרם, החזרת שגרירים, והקפאת מכירות של נפט. אך בעולם הערבי יש מגוון גישות במלחמה. רבים אמנם משתמשים ברטוריקה המוכרת הגורסת שהישראלים הם פושעי מלחמה. מצד שני, קיימת התנערות מצד סעודיה, למשל, מהמבצע של חמאס: רשת אל-ערבייה, שממומנת על ידי סעודיה, יוצאת נגד חמאס, שמצידו מכנה אותה בלעג רשת 'אל-עברייה'. גם איחוד האמירויות, מרוקו, סעודיה ובחריין, מבקרות את חמאס באמירות כמו: 'תראו מה עשיתם, בשם האיסלאם ביצעתם מעשי זוועה, כולל לשבויים - זו לא הדרך שבה מוחמד התייחס לשבויים'. גם אצל הפלסטינים עצמם ניתן לשמוע אנשים שרוצים שפשוט יעזבו אותם בשקט, שיהיו להם עבודה, מים וחשמל, ושכבר יחסלו את חמאס".

קרן סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות בחזית
חמשת אלפים סטודנטיות וסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן מגויסים למלחמה. בר-אילן הקימה למענם קרן לסיוע כלכלי וכעת אנחנו זקוקים לתרומות שלכם כדי שנוכל לתמוך בהם ולהבטיח את עתידם. הם זקוקים לתמיכתנו כדי להתפנות פיזית ונפשית להילחם בחזית, וכולנו הגב שלהם!
לתמיכה בסטודנטים ובסטודנטיות המשרתים בחזית