גולן שוקר

חיילי הרבנות הצבאית רגילים לבצע עבודה קשה, מורכבת ומלאה באתגרים נפשיים. אבל למשימה שקיבלו ב-7.10, אף אחד לא היה יכול להכין אותם. בזה אחר זה, הגיעו אליהם תחילה עשרות ולאחר מכן מאות ואלפים של גופות נרצחות ונרצחים, חלקם במצב קשה. והם, היו צריכים לטפל בגופות, לסייע בזיהוי, ולסייע למשפחות להביא אותם לקבורה ולמנוחה.

גולן שוקר, בימים כתיקונם עוזר לקב"ט האוניברסיטה בבר-אילן, גויס בצו 8, כשעות בודדות לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל למילואים, למלא את תפקידו כקצין לוגיסטיקה ברבנות הצבאית במרכז לטיפול בחללים (מלב"ח). "לקצין לוגיסטיקה יש תפקיד חשוב במערך – התפקיד שלי ושל הצוות שאיתי הוא לדאוג לכלל הצרכים של החיילים העוסקים בזיהוי החללים, כדי שהמערך הכול כך רגיש הזה יוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר", אומר שוקר. המערך הלוגיסטי הוא זה שמאפשר להם לתפקד ואני נמצא שם כדי לסייע ולתמוך באנשים שעושים את המלאכה הקדושה הזו, בכל מה שצריך". ההתמודדות עם המראות הקשים, והחדשות המזוויעות, היא קשה מנשוא, בעיקר לאנשים שנמצאים בשטח ונחשפים אליהם ממקור ראשון. ועדיין, שוקר מספר כי הוא מצליח לשאוב גם השראה. "זה אירוע מטורף, שאיש לא דמיין. מה שעוזר לנו להתמודד זה ההירתמות של האנשים, התרומות הנדיבות, ההתגייסות המלאה, גם של אנשי המילואים וגם של האזרחים. המתנות והעזרה שאנחנו מקבלים מכל כיוון מסייעות לנו להמשיך ולתפקד. כולנו באותו מצב קשה, מחזקים אחד את השני, ומנסים לאפשר למשפחות שהאסון פקד אותן, לקבל לפחות את המקום להגיע אליו ולהתנחם".

ישראל ידעה לא מעט שסעים חברתיים באחרונה. שוקר מספר כי הוא מתרגש לראות כעת את שיתוף הפעולה במסגרת הצבאית, בין החילונים לבין החרדים. "במערך שלנו אני נפגש עם אנשים רבים מהמגזר החרדי, שעושים תפקיד קשה מאוד ולא פשוט, ונרתמים לסייע. העבודה שלהם חשובה מאוד, התפקיד שלהם הוא לעזור למשפחות שיהיה להן מקום להתאבל ולבכות על יקיריהן, והם נחשפים בדרך למראות הכי נוראיים שיש". לצד ההתמודדות בשדה הצבאי, שוקר, כמו חיילים רבים, דואג במקביל לנעשה בבית. במיוחד לאור העובדה שאשתו, ד"ר פנינה שוקר שסיימה את הדוקטורט שלה בבר-אילן, מגויסת אף היא בצו 8, לתפקיד בתל השומר. "לשמחתי אמא שלי עוזרת לנו. כשאני חוזר הביתה לכמה שעות, אני משתדל פשוט להיות עם הילדים, לשכוח קצת ממה שקורה, לראות סרט ביחד, וליהנות מהרגע עד כמה שאפשר". בימים אלה רבים מחבריו של שוקר לעבודה במחלקת הביטחון, מגויסים אף הם, חלקם הגדול לתפקידים קרביים. "אנחנו שומרים על קשר אחד עם השני, אנשי האבטחה של האוניברסיטה נמצאים רובם ככולם בשטח, בכל הדרגות", מספר שוקר ומוסיף: "אני מרגיש שאנחנו חזקים, ומאוחדים. ברור שיש הרבה אי ודאות, אבל אני מתמקד במשימות שצריך לבצע וזה עוזר לי להמשיך קדימה בתקופה הזו. לראות את עם ישראל חזק מאחורינו, נותן לנו כוח להמשיך".

קרן סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות בחזית
חמשת אלפים סטודנטיות וסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן מגויסים למלחמה. בר-אילן הקימה למענם קרן לסיוע כלכלי וכעת אנחנו זקוקים לתרומות שלכם כדי שנוכל לתמוך בהם ולהבטיח את עתידם. הם זקוקים לתמיכתנו כדי להתפנות פיזית ונפשית להילחם בחזית, וכולנו הגב שלהם!
לתמיכה בסטודנטים ובסטודנטיות המשרתים בחזית