הרעפים שעיצבו את הנוף האורבני בישראל

תהיתם פעם מדוע הגגות בישראל נראים כפי שהם נראים? מחקר חדש מגלה את הקשר ההדוק שבין היסטוריית הכיבושים וההגירה שעברה ישראל, לבין שיטת הבנייה הנפוצה של גגות בבתים. את המחקר ערכה אנט לנדס-נגר, דוקטורנטית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שזכתה במלגת הנשיא ובפרס הרקטור לסטודנטים מצטיינים מכל התארים. המחקר הוצג בכנס "ארכאולוגיה ותרבות חומרית של העת החדשה", שנערך בבר-אילן ביוני 2023.

"אני עובדת כארכאולוגית-חופרת במרחב ירושלים ברשות העתיקות ב-20 השנים האחרונות", מספרת לנדס-נגר, במהלך החפירות והפיקוח הארכיאולוגי נתקלתי במרוצת השנים בהרבה מאוד רעפים מהמאה ה-19, שחלק מהם יובא לפה ממרסיי ואחרים יוצרו פה במפעלים שהוקמו בארץ. תמיד סקרן אותי לדעת, מהם מקורות הרעפים, שמות היצרנים והסמלילים המוטבעים עליהם, מדוע הוקמו פה המפעלים ומה אפשר ללמוד על ההיסטוריה ממחקר בנושא הזה".

באקלים הצחיח למחצה של ארץ ישראל, שיטת הבנייה הנפוצה עד למאה ה-19 הייתה של גג שטוח, שאפשר לאוכלוסייה המקומית לישון עליו בימות הקיץ החמים, לתלות כביסה ולייבש אוכל.
"לאחר חורבן בית שני בשנת 70 לספירה, החל ייצור ושימוש בגגות רעפים חרסיתיים בסגנון בנייה אירופי, שהתאים בעצם למקומות גשומים יותר, ושהצבא הרומי ייבא לארץ", מספרת לנדס-נגר, "לאחר מכן, בתקופה הביזנטית, התרחב הייצור התעשייתי של הרעפים לקירוי כנסיות ומבנים שונים. במאה השביעית לספירה, בעקבות הכיבוש הערבי בארץ, חזר הנוף האדריכלי לגגות שטוחים, שמתאימים למזג האוויר המקומי וכן לכיפות אבן בהשפעה אסלאמית". במחצית השנייה של המאה ה-19, עם התבססות מעצמות אירופה בארץ ישראל ועליות היהודים לארץ, החל שוב יבוא סגנונות בנייה מאירופה, והרעפים חזרו לנוף המקומי. עקב מחירם הגבוה, שהאמיר עוד יותר בגלל השינוע לאזור ירושלים ההררית, הוקמו בארץ במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ארבעה מפעלים שייצרו רעפים כחיקוי של רעפי מרסיי. אחד הוקם בירושלים, שניים במושבה מוצא שבפרווריה ומפעל נוסף בפתח תקווה.

עד כה, זוהו בחפירות בארץ כ-15 יצרני רעפים ממפעלים שונים ממרסיי ושלושה יצרנים מאיטליה, מיוון ומקפריסין. על הרעפים המיובאים הוטבעו סמליל היצרן המיוצג ע"י מוטיבים מתחומים שונים - בעיקר כאלו הקשורים בתחומיי הדת, בבעלי חיים, בצמחים, בחפצים ואפילו באיברי גוף כמו ידיים.

"השרידים והממצאים הארכיאולוגיים, מאפשרים לשחזר את ההיסטוריה ואת חיי היום יום של אוכלוסיות ושל תרבויות שונות, למן העת העתיקה ועד היום", מסכמת לנדס-נגר.

לתוכניות הלימוד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה היכנסו