תפיסות לגבי מנהיגים בקרב ילדים ישראלים

מחקרו של פרופ' גיל דיזנדרוק מהמחלקה לפסיכולוגיה נועד לבחון את התפיסה והציפיות של ילדים ישראלים ממי שממלאים את דמות המנהיג בעיניהם. נבדקו 128 ילדים בני 5 שהוצגו בפניהם סיטואציות שונות עם דמויות שהוצגו כמנהיגות וכלא מנהיגות ולראות כיצד ילדים יצפו שיתנהגו ובכך לשקף את המושג שיש להם ביחס למנהיגים.

מתוצאות המחקר עלה שבמקרים בהם דמויות המנהיג נדרשות לתרום או לעשות משהו למען מטרה משותפת, הציפייה היא שהמנהיגים ישלמו או יקריבו יותר. למשל במטלה שדרשה תשלום מסוים, הציפייה של הילד היא שהמנהיג ישלם יותר. במילים אחרות, הילדים מצפים ממנהיגים לא להיות בעלי זכויות יתר אלא בעלי חובות יתר לחברה.

בהקשר למצב בימינו, פרופ' דיזנדרוק אומר כי ילדים לא יאמינו כי נבחרי ציבור מעלים את המשכורת לעצמם, דווקא בזמן של משבר וכשהם רואים את ההורים שלהם מתקשים כלכלית.

בעיניהם, לפי המחקר יש לכולנו מטרה משותפת והציפייה היא שהמנהיגים יקריבו יותר. ההנחה של החוקרים היא שזה יפתיע ויאכזב אותם ויגרום להם לאבד אמון אם מנהיגים יעשו אחרת. לצד זה מוסיף פרופ' דיזנדרוק כי ילדים אוהבים שיש כוח למנהיגים ואף מבינים שיש להם יותר משאבים, אלא שהציפייה שלהם היא שמנהיגים יהיו הראשונים לשאת בנטל.