Skip to main content
16.04.2023 | כה ניסן התשפג

חקלאות החול הקדומה בהיסטוריה - בקיסריה

ממצאי המחקר, לו שותף פרופ' יואל רסקין מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, תורמים לידע על אודות הכלכלה והחקלאות במזרח התיכון בעת העתיקה ורלוונטיים לפרויקטים חקלאיים עכשוויים

תמונה
BIUNegotiationDiplomacy

מחקר חדש, בהשתתפותו של פרופ' יואל רסקין מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה בבר-אילן, מעלה את הסברה כי חלקות חקלאיות, שנמצאו קבורות בחולות קיסריה, הן הפיתוח הראשון המשמעותי של מערכות חקלאות נרחבות בחולות, בהיסטוריה האנושית. המחקר נערך בין השנים 2022-2020, בחפירות ראשונות באזור זה מאז זוהה השטח לראשונה לפני כ-50 שנה, בחפירות אותן הוביל יוסף (ספי) פורת מרשות העתיקות.

המערכת החקלאית שאותרה בחולות קיסריה פותחה בחלקה המאוחר של התקופה האסלאמית הקדומה, בשלהי התקופה העבאסית או בתקופה הפאטימית, סביב המאה ה-10 לספירה. המחקר העלה כי המערכת, ששטחה יותר מ-1.5 קמ"ר, כללה כ-370 חלקות שקועות, שצורתן מלבנית ושטחן הממוצע כשני דונם, ולצידם מבני אחסון ומגורים ארעיים וקטנים וכן ככל הנראה מבני תצפית ובקרה. המערכת היוותה חלק מעורפה החקלאי של העיר, כאשר החלקות הוקמו בשדות חולות של דיונות נמוכות הצמודות לחוף הים.

השימור המדויק של הסוללות, ועמידותן במשך כ-250 שנות פעילות וכמעט 900 שנה עד ימינו, מול סופות ופעילות האדם, מצביע על פיתוח טכניקות מרשימות של הנדוס חולות. הטכניקות התבססו בעיקר על טיוב החול לקרקע חקלאית וחומר בניה מיצב, בעזרת תוספת במינונים שונים של זבל מאשפתות קיסריה שהצטברו במשך מאות שנה.

"שטחה הגדול של המערכת מעיד על ההשקעה הגדולה בהקמתה ובתחזוקתה", אמרו החוקרים, "אנו מעריכים שהמערכת נבנתה על-בסיס כמיליון ימי עבודה, והוקמה ביוזמה שלטונית. ככל הנראה לא גודלו כאן עצי פרי וגפנים אלא יותר גידולים עונתיים כגון ירקות. המחקר עשוי לתרום באופן משמעותי לידע על אודות הכלכלה והחקלאות במזרח הים התיכון בעת העתיקה ועד ראשית העת החדשה, ומסקנותיו אף עשויות להיות רלוונטיות לפרויקטים חקלאיים עכשוויים המתמקדים בקיימות וביחסי אדם-סביבה, כאשר בעתיד יש חזון לחדש את החקלאות המסורתית הזו כגינות אקולוגיות-קהילתיות".

את המחקר ערך פרופ' יואל רסקין מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה בבר-אילן, ביחד עם ד"ר איתמר טקסל מתחום מחקר והתמחויות ברשות העתיקות. כמו כן היו שותפים בו חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהמכון הגיאולוגי. קרן גרדה הנקל והקרן הלאומית למדע סייעו במימונו. תוצאות המחקר פורסמו במספר מאמרים בכתבי-עת מובילים בתחומם כגון Mediterranean Geoscience Reviews ו- Journal of Islamic Archaeology וכן הוצגו בסדנה שנערכה באוניברסיטת בר-אילן, בהשתתפות חוקרים מישראל ומהעולם, בהובלת פרופ' רסקין וד"ר טקסל. הסדנה הוקדשה להצגת המחקר בהרחבה, ולהצגת סוגיות דומות מאגן ים התיכון והמזרח התיכון ומשתתפיה דנו בשאלות מחקריות משותפות.

עוד על תוכניות הלימוד בתחום גאוגרפיה וסביבה