האם המוסר הוא יחסי או אוניברסלי

מדי יום אנחנו נחשפים בתקשורת לידיעות בנושאי גניבה, רצח, רשלנות רפואית או שחיתות. מהר מאוד ומבלי להיות מודעים לכך, אנו מפיקים שיפוטים מוסריים כלפי המעשה - מיד אנו יודעים מיהו הפוגע, מיהו הקרבן ועד כמה חמורה העבירה. מה מאפשר לנו להכריע בסיטואציות מוסריות באופן מהיר ומידי כל כך? כיצד אנו מזהים סיטואציות מוסריות ומבדילים אותן מסיטואציות אחרות? האם יש מרכיבים המשותפים לכל הסיטואציות המוסריות, מעבר לתכנים השונים?

האם המוסר הוא יחסי או אוניברסלי? על פי התיאוריה שפיתח פרופ' ענר גוברין, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף, שתי הגישות נכונות. מזה יותר מעשור, מפתח פרופ' גוברין מהתוכנית לפרשנות ולתרבות באוניברסיטת בר-אילן, תיאוריה חדשה של שיפוט מוסרי. התיאוריה מסתמכת על שימוש במחקרים ממדעי המוח, קוגניציה, פסיכולוגיה של מוסר, פסיכולוגיה חברתית, מחקרי תינוקות וניתוח של סיטואציות מוסריות.

גוברין מצא כי סיטואציות מוסריות מזוהות על ידי פירוקן ליחידות בסיסיות יותר וחישוב מהיר של הסיטואציה לפי מרכיבים קבועים. התהליך כולו הוא מהיר ובלתי מודע. הצופה מאתר בכל סיטואציה מוסרית דיאדה (זוג), ונדרש להחליט בנוגע ליחסים בין השניים. הוא מזהה מיהו ה"חזק" ומיהו ה"חלש". גוברין סבור, כי בכל אחד מאיתנו טבוע מערך ציפיות לאופן שבו חזק אמור להתייחס לחלש. מערך ציפיות זה מתפתח בשנה הראשונה לחיים. מבני עומק בסיסיים אלה משותפים לכל בני האדם בכל התרבויות.

תרומתה החשובה של תיאוריה זו, היא בכך שהיא מסבירה לראשונה את טבעו הכפול של השיפוט המוסרי. תיאוריות של מוסר, בדרך כלל מתחלקות לתיאוריות המאמינות שהמוסר הוא יחסי ותלוי תרבות, ולתיאוריות הסבורות שהמוסר הוא אוניברסלי ואובייקטיבי. תיאורית ההתקשרות של המוסר, טוענת ששתי הגישות נכונות. כל בני האדם בכל התרבויות מפרקים את הסיטואציה המוסרית לאותן יחידות בסיסיות, ומגיעים להכרעה המוסרית לפי אותם פרמטרים חישוביים. עם זאת, החישוב של כל צופה מוטה בכבדות על ידי שיפוט המושפע מערכיו האישיים ומהקבוצה שאליה הוא שייך.

בנוסף למחקריו בתחום השיפוט המוסרי, פרופ' גוברין הוא פסיכואנליטיקאי החוקר את הפסיכואנליזה בהקשריה הפילוסופיים והתרבותיים. הוא חבר במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ועומד בראש התמחות דוקטורט "פרשנות ופסיכואנליזה" שמיועדת למטפלים ממקצועות בריאות הנפש. כמו כן, הוא עורך את סדרת Routlegde Introductions to

Contemporary Psychoanalysis ואת סדרה נרקיסוס לפסיכואנליזה, לפילוסופיה ולחקר התרבות בהוצאת רסלינג.

גוברין עומד בראש תוכנית הדוקטורט "פרשנות ופסיכואנליזה" המיועדת למטפלים ממקצועות בריאות הנפש, שהניבה, מאז הוקמה לפני כ-15 שנים, עשרות מסיימי תואר דוקטור.

לתוכניות הלימוד במחלקה לפרשנות ותרבות היכנסו