לשמר את נכסי הרוח והתרבות של ישראל

תמר וולף-מונזון, פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל בבר-אילן, משרתת מאז פברואר 2021 כחברת דירקטוריון הספרייה הלאומית, הראשונה בתפקיד זה מבר-אילן, ובימים אלה הוארך מינויה לכהונה נוספת.

דירקטוריון הספרייה הלאומית כולל נציגות ונציגים מהאקדמיה, מתחומי המשק, הניהול והכלכלה, מתחום הספרנות ומתחום התרבות. פרופ' וולף-מונזון חברה גם בוועדת לפיתוח האוסף, שעוסקת בתכנון לטווח הקצר והארוך של פיתוח אוספי הספרייה. היא אומרת כי במוקד העשייה של הדירקטוריון בשלוש השנים האחרונות, עמד תהליך התחדשות הספרייה, פיתוח האוספים, הנגשת אוצרות הספרייה גם לקהלים שעדיין לא נחשפו אליהם, השלמת בנייתו של המשכן החדש ותהליך המעבר אליו. 

לאחרונה זוכה הספרייה הלאומית בירושלים לעדנה מחודשת – לאחר שנחנך משכנה החדש והמרשים. "הספרייה משרתת את קהילת המחקר בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כמו גם תלמידי ישיבות, אמנים וסופרים, סטודנטים, תלמידי תיכון ואת כלל אזרחי ישראל. לדברי פרופ' וולף-מונזון כוח משיכתה נעוץ באוספיה העצומים והנדירים בתחומי היהדות, המזרח התיכון והאסלאם, ההיסטוריה של ארץ ישראל והתרבות הכללית, המוסיקה והזמר העברי, הספרות וההיסטוריה של המדע. "האוספים נבנו בשקידה ובמסירות במשך עשרות שנים, על ידי דורות של חוקרים וספרנים. האחריות שלנו כחברי דירקטוריון – היא לשמר את האיזונים העדינים בין היותה מעוז של מחקר ומדע, לצד היותה מוקד עניין תרבותי לכלל אזרחי ישראל, וכן את האיזון בין היותה ספריית העם היהודי לבין היותה ספרייה האוצרת את נכסי הרוח והתרבות של כלל אזרחי ישראל, מכל מגוון הדתות".

תרומת הספרייה הלאומית לחברה הישראלית ניכרת בימים אלה גם במיצגים ובתערוכות, דוגמת המיצג שאצרה דורית דגני, "לכל חטוף יש סיפור משלו, לכל חטופה יש סיפור משלה", שמתאים ספר שהולם את אופיים ואת סיפור חייהם לכל אחת ואחד מהחטופות ומהחטופים. כמו כן, הספרייה מובילה פרויקטים דוגמת מאגר הזיכרון הלאומי - פרויקט התיעוד של מאורעות ה-7 באוקטובר ותקופת המלחמה – המשמר ומנגיש את כלל החומר התיעודי של המאורעות, מתוך תיאום בין יוזמות וגופי תיעוד שונים שהוקמו.

נוסף על פעילותה זו פרופ' וולף-מונזון היא עורכת כתב העת "ביקורת ופרשנות" - ומחקריה מתמקדים בשירה העברית שנכתבה במאה ה-20, על רקע הקשריה הלשוניים, התרבותיים, הסוציו-ספרותיים וההיסטוריים. מחקרה הנוכחי מתמקד בשירתו ובכתיבתו הפובליציסטית של אורי צבי גרינברג מסוף שנות ה-20 ועד לראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. בחודשים הקרובים עתיד לראות אור ספרה -The Poetry and Essays ofUri Zvi Grinberg: Politics and Zionism בהוצאת Routledge. הספר דן בסיפור ההתקבלות של אורי צבי גרינברג בקרב ציבור החלוצים הארץ-ישראלי, ובביטוי הפואטי של יחסים מורכבים אלו לאורך שנות ה-20 וה-30.