חנוכת הרכבת התחתית הראשונה בעולם

בפועל, אנשים בכל העולם, יושבים שעות בפקקי תנועה, מצב שעליו נאמר, "לשבת רותח מזעם בתוך קליפת מתכת זוחלת זה להיות אסיר". שילוב של דיור בצפיפות נמוכה יחסית, המאפיינת ערים רבות בישראל דוגמת מודיעין ושוהם, יחד עם הפרדת שימושים שהביאה לריכוז התעסוקה בגוש דן, מפגיש רבים מאתנו בפקקים ומעמיס על תשתיות.

פתרונות תחבורה קצרי טווח, שאורכם כאורך הקדנציה של קובעי המדיניות, הביאו לשדרוג והרחבת כבישים והקמת מחלפים וגשרים. אולם מחקרים בעולם מראים שהרחבת נתיבים "מזמינה" כלי רכב נוספים, ובכך פותרת את בעיית גודש התנועה לזמן קצר בלבד. המכונית, שאמורה להעניק לנו חופש תנועה, עומדת בפקקים ארוכים ומתארכים, ויחד עם הצפיפות והזיהום הופכת את החירות בדרכים לאשליה. האם מעבר להתניידות ברכבות יפתור את המצב? ד"ר שלומית פלינט-אשרי, אדריכלית מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, חושבת שהרכבת היא טכנולוגיה מיושנת, וכותבת על עתיד תחבורתי ועירוני אחר, שנמצא כמעט מעבר לפינה.

ברגע שיגיעו כלי הרכב האוטונומיים (AV), טכנולוגיות ופתרונות שנראים לנו הגיוניים ומובנים מאליהם היום יעברו מהעולם. לדוגמה, הרכבות ייעלמו, מאחר שה-AV יתפקד כמו רכבת שאינה עוצרת לרגע. כלי הרכב האוטונומיים ינצלו טוב יותר את הכבישים מפני שהם ייסעו בלי רווחים ביניהם ויהיו מותאמים בצורה מיטבית לצורכי המשתמשים. המכוניות הפרטיות יהפכו למיותרות כי ה-AV יהיה שיתופי וזמין, וכמו מטוס, שעוצר רק לצורך תדלוק ותחזוקה, הוא ינוע כל הזמן. אחת המשמעויות של הפעילות המתמדת תהיה הפחתה עצומה של הצורך בשטחים המשמשים היום למגרשי חניה, חניוני דרכים ותחנות דלק מהסוג המוכר לנו. גם עורקי התחבורה החדשים יהיו צרים יותר. כל זה אומר ששטחים בתוך העיר ומסביבה יתפנו וישמשו לייעודים אחרים כמו דיור לאוכלוסייה ההולכת וצומחת במהירות, אזורי פנאי ונופש, ריאות ירוקות וחקלאות עירונית.

כדי שכל זה יקרה, נדרש תכנון חכם שמחבר בין אינפורמציה ונתונים בשטח ובין תכנון. פלטפורמת Geodesign אוספת נתונים מכל הסוגים, כולל שיתוף ציבור, ביג דאטה, צרכים, תשתיות וכו', ומאפשרת תכנון משותף, שקוף ודמוקרטי. המחלקה לגאוגרפיה וסביבה בבר-אילן היא הראשונה בישראל שמציעה תיאוריה ופרקטיקה של Geodesign.

מעוניינים לקרוא על זרקורים נוספים לאורך השנה? היכנסו