Skip to main content
06.10.2020 | יח תשרי התשפא

חודש היצירתיות

חודש ינואר הוכרז כחודש היצירתיות הבינלאומי במטרה לעודד חשיבה יצירתית בחיי היומיום. ד"ר טל איבנקובסקי, פסיכולוגית מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, מדברת על הבדלים בין-תרבותיים בחשיבה היצירתית

תמונה
זרקור יצירתיות

חודש ינואר הוכרז כחודש היצירתיות הבינלאומי במטרה לעודד חשיבה יצירתית בחיי היומיום. ד"ר טל איבנקובסקי, פסיכולוגית מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, מדברת על הבדלים בין-תרבותיים בחשיבה היצירתית.

רבים מאיתנו חוו פרצי יצירתיות בעבודה, במטבח, בנסיעה או במקלחת. "רגע הגילוי" או חוויית האֵאוּרֵקָה, שבהם הרעיון עובר מהבלתי-מודע למודע, הם התרחשות פתאומית, מופשטת וחסרת הסבר הגיוני. חוקרים רבים התעניינו בחלק הבלתי-מודע שביצירתיות וסברו שלמרות שיצירתיות דורשת עבודה קשה ואימון, יש בה מרכיב בלתי-מודע. מהאמבטיה של ארכימדס דרך התפוח של ניוטון ועד לאוזנו של ואן גוך, יצירתיות תמיד הכילה רכיב מיתי, הנשגב מבינתנו.

זווית מעניינת לחקר היכולת היצירתית היא באמצעות השוואה בין תרבויות שונות. נמצא שקיימים הבדלים בין-תרבותיים ביצירתיות. בחברה המערבית, המאופיינת באינדיבידואליזם, התבלטות ולקיחת סיכונים, יצירתיות מתבטאת במקוריות. לעומת זאת, בתרבויות מזרח-אסיה, המאופיינות בשמירה על הרמוניה חברתית, סמכותיות וקולקטיביזם, יצירתיות מתבטאת ברעיונות שימושיים שמבוססים על טכניקות קיימות ומחזקים את ההרמוניה. בתרבויות אלה האדם היצירתי יפנה את המרץ שלו לשיפור הקיים ולא לחדשנות. דוגמה מובהקת לביטויי היצירתיות השונים ניתן לראות בתעשיית הרכב: אמנם האסייתים לא המציאו את הגלגל, אך הם שיפרו את אופן הנסיעה שלו בעשרות מונים.

צורת החשיבה גם היא פועל יוצא של הבדלים בין-תרבותיים. בתרבויות המזרח, אופן החשיבה הוא אינטואיטיבי, תוך שאיפה להשגת שלווה פנימית והנאה מהקיים, לכן אין צורך בחדשנות והוספת מידע בתהליך היצירתי. בתרבות המערבית לעומת זאת, סגנון החשיבה הוא לוגי, תוך הדגשת חידוש הידע הקיים. לפיכך, יתכן שפתרון יצירתי בתרבויות המזרח יתבטא בחזרתיות, דקדקנות והרחבה ולאו דווקא במקוריות כפי שהיא נתפשת במערב.

הבדלים אלו כה עמוקים, עד שניתן לזהות אותם גם מבחינה מוחית. באופן ספציפי, נצפו הבדלים באיזור ה- IFG, שנמצא באונה הקדם-מצחית, ואחראי בין היתר על שליטה קוגניטיבית, ובהקשר שלנו בשיפוט רעיונות. לדוגמה, בניסוי שבדק חשיבה יצירתית, נבדקים יפנים וקוראנים שפטו יותר רעיונות כחריגים, העלו פחות רעיונות מקוריים ובד-בבד נצפתה אצלם פעילות חזקה יותר באזור ה-IFG, בהשוואה לנבדקים ישראלים.

יותר ויותר מחקרים מאששים את ההשערה שיצירתיות אינה כישרון מולד, אלא יכולת הניתנת לשיפור על-ידי אימון, תרגול ותנאים מיטביים. למי שרוצה לשפר את החשיבה היצירתית שלו, כמה טיפים לסיום: נסו לצאת להליכה או לעשות מדיטציה, לטייל בעולם, להיחשף לתרבויות חדשות ולשמור על פתיחות מחשבתית. אל תחכו למוזה ואל תפחדו לעשות טעויות.

מעוניינים לקרוא על זרקורים נוספים לאורך השנה? היכנסו 

עוד כתבות שיעניינו אותך