בונה מודלים בינלאומיים לטיפול בנפגעי טרור

"ישראל הפכה להיות 'אור לגויים' בהקשר של טיפול יעיל בטראומות על רקע טרור או מלחמה", אומרת פרופ' רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית וחוקרת מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' תובל-משיח מכהנת גם כיו"ר ועדת ההיגוי של עמותת נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, ובמסגרת זו הייתה שותפה לפיתוח מודלים של התערבות עם יחידים וקהילות, להתמודדות עם טראומות על רקע טרור. את המודלים הללו היא תציג בספטמבר הקרוב בכנס מיוחד של ועדת האו"ם למלחמה בטרור (Counter-Terrorism Committee). "אלה מודלים שאנחנו מלמדים בכל העולם". 

תובל-משיח עוסקת בטראומה מזה 30 שנים, בכל הקשור להשפעתה על יחידים וקהילות. היא עושה זאת כמטפלת, כחוקרת וכמשפיעה על מדיניות הטיפול באותם נפגעים. "הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מתמחה בפיתוח מענה טיפולי ליחיד ולא לקהילה. לכן, המענה ניתן דרך האינדיבידואל. אך עם השנים, התפתחה ההבנה שפגיעה טראומטית מייצרת אדוות, ואינה פוגעת רק בקורבן אלא גם בסביבתו, ולכן התפתחו מענים טיפוליים למעגלים הקרובים למטופל - ההורים, הילדים ובני ובנות הזוג. בנוסף, כשהטראומה אינה אישית אלא קולקטיבית, מעבר לפגיעה ביחידים, נפגעות גם רקמות קהילתיות וחברתיות, ולכן נדרש מערך התמודדויות שונה מטראומה אישית".

ועדת האו"ם הוקמה לפני מספר שנים ועסקה בעיקר בנושאים צבאיים ומשפטיים, במטרה לצמצם את הטרור בעולם. היום כוללת הוועדה גם תת-ועדה שעוסקת בטיפול בנפגעי טרור – טיפול פיזי, משפטי, פוליטי וגם נפשי. בכנס שמארגנת הוועדה, תופיע פרופ' תובל-משיח לצד שורה של מומחים מהעולם שיוזמנו לשאת דברים, בהם משפטנים, חוקרים ופסיכולוגים. "מה קורה לאזרח במדינה אירופאית שעושה את דרכו לעבודה ונחשף לפיגוע? " שואלת פרופ' תובל-משיח, "למי הוא פונה כדי לקבל מענה? בישראל, אנו יודעים לתת מענה למצבים מעין אלו כבר מהדקות הראשונות לאחר האירוע, וכמובן גם בהמשך – בין אם חודש אחרי או מספר שנים לאחר הטראומה. המפגש הזה הוא הזדמנות לחלוק ידע חשוב ולהכיר לעומק את הנושא".