פני ההיסטוריה כפני האלבום הדיגיטלי

פרויקט 'אלבומי ישראל' נועד לחלץ אלבומים ישנים מהשכחה ולהציגם לפני הקהל הרחב בדרכים חדשות ומסקרנות. זאת, במטרה לספק תמונה כוללת על האתגרים התקופתיים, התפיסות התרבותיות והאידיאולוגיות של המדינה.

את הפרויקט שזכה לאחרונה במקום הראשון בהאקתון למדעי הרוח הדיגיטליים שהתקיים באוניברסיטת חיפה, הובילו פרופ' גליה ינושבסקי מהמחלקה לתרבות צרפת, ד"ר גילה פריבור מהמחלקה למדעי המידע ואפרת מילר רותם, מהמחלקה למדעי המידע.  

נושאו של ההאקתון השנה היה מורשת תרבותית דיגיטלית, וככזה הוא סיפק למשתתפיו הזדמנות להציע ולהתניע מיזם חדשני בתחום הדיגיטציה של אוצרות הרוח והתרבות. הקבוצות שהתחרו באירוע התבקשו לתכנן מיזמים בתחום ולהדגים יכולת ראשונית לביצועם.

פרויקט 'אלבומי ישראל', היה אחד משמונה אתגרים שהתמודדו על פיתוח כלים להנגשה ולמחקר של כמות אדירה ומורכבת של חומרי דפוס וחומרים אודיו-ויזואליים במדעי הרוח. "הפרויקט שלנו עוסק בהנגשה של חומר מצולם בן עשרות אלפי עמודים מאז קום המדינה ועד ימינו. הממשק מאפשר הנגשה בשלוש שפות וכן פירוק והרכבה מחדש של הנושאים באלבום", מסבירות פרופ' ינושבסקי וד"ר פריבור.

מעבר לדיגיטציה

יותר ויותר ספריות ומוזיאונים בעולם כולו מבצעים בשנים האחרונות דיגיטציה של ארכיוני תמונות מהאוספים שלהם. מערכי נתונים גדולים אלה מיועדים ליצירת מעורבות ציבורית, למטרות חינוכיות ומחקר במדעי הרוח. בישראל, ארכיוני התמונות המקומיים מעניינים במיוחד מבחינה זו, מאחר שהם מתעדים את הקמת מדינת ישראל ויצירת דמותה, אופייה וזהותה הלאומי, על רקע מתחים פוליטיים, אידיאולוגיים וחברתיים

האלבומים בפרויקט מכילים טקסטים ותמונות, המשקפים את הרעיונות ההיסטוריים ואת יישומם. בנוסף הם מדגימים את הדרך שבה המדינה החדשה רואה את עצמה, וכיצד היא רוצה שאחרים יראו אותה. "חשיבותו של הפרויקט נעוצה בשימורה של המורשת", מציינת פרופ' ינושבסקי. "מדובר באלבומי ישראל שיצאו לאור על ידי המדינה או על ידי גופים פרטיים. הפרויקט אמור לחלץ את אותם אלבומים מהשכחה ולהנגיש אותם לקהל הרחב. אלבומים מעין אלו שוכבים בספריות, לעתים אף במחסנים. מעטים פותחים אותם, אבל יש בהם סיפורים שלמים, בטקסט ובתמונות, וכאשר חוקרים אותם, מתקבלת תמונה כוללת על האתגרים התקופתיים, התפיסות התרבותיות, האידיאולוגיות וכן מידע על תחומי מחקר רבים – מארכיאולוגיה ועד אנתרופולוגיה".

לדבריה, סריקת האלבומים עצמה נערכה באמצעים בסיסיים, אך זהו רק פן אחד של הפרויקט.

"הדבר המעניין יותר הוא יצירת אפשרות לשחרר את הכבלים שקושרים בין תמונה וטקסט נלווה. הפירוק שלהם מאפשר לייצר מקבצים חדשים, שמאפשרים קריאות חדשות, משמעויות חדשות. כך מתגלים סיפורים חדשים, שאינם קשורים בהכרח ל'סיפור' המקורי של האלבום. לאופן ניתוח זה קראנו Distant Reading".

בימים אלה עמלות החוקרות להגשת בקשות למענקים כדי לקבל תקצוב להמשך יישומו של הפרויקט.

"פרויקט מסוג זה מדגים את התהליך שמדעי הרוח עוברים – תהליך שכולל טיפול בכמויות חומר גדולות מבעבר, ומחקרים שהם כמותיים ולא רק איכותניים. וכל זאת, מבלי לוותר על מחקר טיפוסי של מדעי הרוח הקלאסיים".

יוזמי התחרות הם מעבדת אליהו למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת בחיפה, בשיתוף ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה.