רחצת ידיים

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), אחד מכל עשרה מאושפזים נדבק בזיהום בבית חולים, אך לפחות 30% מהמקרים ניתן היה למנוע באמצעות פעולה פשוטה של רחצת ידיים. ד"ר אבי פרץ, מומחה למיקרוביולוגיה קלינית מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של בר-אילן והמרכז הרפואי פוריה, מסביר מדוע פעולה כה פשוטה כמו רחיצת ידיים, עשויה להציל חיים. 

בכל סמ"ר של עור הידיים נמצאים כמה עשרות אלפי מיקרואורגניזמים, שבהם נדבקנו במהלך היום במגע אקראי עם חפצים שונים, העלולים להיות מזוהמים בגורמי מחלות. תופעה זו נפוצה מאוד בעיקר בבתי חולים, מרפאות ומוסדות גריאטריים, בהם לא רק שהחפצים עשויים להיות מזוהמים, פעמים רבות המזהמים עמידים לאנטיביוטיקה, דבר שמעצים את הבעיה.  

אחת הדרכים היעילות והזולות ביותר למניעת הדבקה בחיידקים ונגיפים (כולל נגיף הקורנה) היא היגיינת ידיים. צורת הניקוי הזמינה ביותר היא במים וסבון ובמקרים מסוימים באמצעות חומר חיטוי ייעודי (למשל תמיסת "ספטול" המצויה ליד כל מיטת חולה במוסד רפואי). סבון וחומרי חיטוי פוגעים בנגיפים וחיידקים באמצעות הרס המעטפת שלהם, העשויה מחלבונים ושומנים, ואינם גורמים לתופעות לוואי אצל המשתמש (מלבד אולי יובש קל בעור לאחר שימוש חוזר בחומרי חיטוי). היגיינת ידיים מגנה על האדם ועל סביבתו, שכן באמצעות פעולה פשוטה של לחיצת ידיים, מסירת חפץ או ליטוף אנו עלולים להעביר לאנשים בסביבתנו מתנה לא רצויה. בעבודות שבהן השוו את שיעור ההיענות להיגיינת ידיים, היענות גבוהה נקשרה לירידה חדה בשיעור הזיהומים בחולים מדוכאי מערכת החיסון והשימוש באנטיביוטיקה ירד למחצית!

לצערנו, על אף חשיבות הנושא, רבים מתעלמים מפעולה פשוטה שאמורה להמשך 30-20 שניות. מכעיס אף יותר ששיעור ההיענות להקפדה על היגיינת ידיים בקרב צוותי הבריאות עדיין אינו מספק, דבר מנוגד לאחד מכללי האתיקה הרפואית הבסיסיים, "ראשית, אל תזיק". במחקרים שונים נמצא שפחות מ-50% מאנשי הצוות הרפואי נוהגים בהתאם להמלצות הסטנדרטיות לרחיצת ידיים, ואלו שכן רוחצים משקיעים בכך 15-6.6 שניות בלבד ולרוב אינם רוחצים את כל פני השטח של ידיהם.

מסיבה זו מתמקד השנה קמפיין היגיינת הידיים של WHO "ביצירת תרבות של בטיחות ואיכות" במוסדות רפואיים, מתוך ההנחה שאווירה כזאת תעודד הקפדה על ניקיון הידיים.