יום ההשקה של Gmail

אחד באפריל הוא "יום הכזבים הבינלאומי", בו כדאי להתייחס בחשדנות לכל חדשה מרעישה. ב-2004, לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל, הודיעו על גרסת הבטא של שרת הדואר האלקטרוני שלהם בכוונה בתאריך זה. הם חשבו שמדובר בטריק שיווקי מוצלח. ד"ר מור דשן מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן כותבת על שירות הדוא"ל ששינה את האופן שבו אנחנו מתכתבים ומנהלים מידע בסביבה הדיגיטלית.

כדי להשתלב בסביבה הדיגיטלית אנחנו זקוקים לכתובת דוא"ל. בלעדיה לא ניתן להשתמש בשירותים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות, מסחר אלקטרוני ואפילו קבלת שירות ממשרדי ממשלה. התכתבות באמצעות דוא"ל  קיימת כבר משנות השבעים, בקרב חוקרים ומדענים. שרתי מייל שונים כמו Hotmail  ו-Yahoo, ובישראל גם Walla, היו כבר בשימוש כאשר גוגל פרצה לשוק.  

אך גוגל הציעה תיבת דוא"ל הכוללת שירותי חיפוש מתקדמים בתכולת התיבה, מהירות תגובה יוצאת דופן, ואחסון של 1 ג'יגה בייט, פי 500 ממה שהציעה Hotmail, זאת לצד התחייבות שהשירות יהיה זמין בחינם לנצח. אף שגוגל הוסיפה לאחרונה אפשרויות אחסון בתשלום, היא עומדת בהבטחתה לספק את השירות בחינם, עובדה שמזכירה את אמרתו של אנדרי לואיס, "אם אינכם משלמים על המוצר, בעצם אינכם הלקוחות, אלא המוצר עצמו." לגוגל משתלם לתת שירותים רבים בחינם, שכן כך היא צוברת עלינו מידע רב, המאפשר לה לגרוף רווחים ממכירת פרסומות.

ג'ימייל נחשב לשירות הדוא"ל המוביל בעולם, עם כמעט 2 מיליארד משתמשים רשומים וממשק המותאם ליותר מ-70 שפות. מוערך שכרבע מחשבונות הדוא"ל בעולם הם של ג'ימייל (בהשוואה ל-10% חשבונות של מייקרוסופט, לדוגמה). 

בשנים הראשונות של ג'ימייל, הממשק כלל פרסומות רלוונטיות, שהתבססו ישירות על התכנים בהתכתבויות בדוא"ל. כיום, פרסומות מוצגות רק בשירותים אחרים של גוגל ולפי המדיניות המוצהרת של גוגל הן אינן נשענות על התוכן שמופיע במיילים. אולם, מערכות הבינה המלאכותית של גוגל, סורקות את תוכן תיבות הדוא"ל שלנו ומציעות לנו הצעות הקשורות לתוכן. המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על הפרטיות שלנו זה לעבור על הגדרות הפרטיות ולמזער את החשיפה.

סביבת האינטרנט השתנתה לבלי הכר מאז אחד באפריל 2004. אבל גם 18 שנה לאחר מכן, Gmail  היא חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלנו.