לבד או בחברה? הבחירה שעושה את ההבדל

מה עדיף – להיות ביחד או להישאר לבד? חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן גילו שלמרכיב הבחירה יש תפקיד מכריע בחוויה שלנו. במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Happiness Studies, הם מסבירים מתי הימצאות ביחידות גורמת לתחושה טובה יותר מאשר הימצאות בחברת אנשים נוספים. 

מערכות יחסים חברתיות יציבות תורמות רבות לרווחה האישית, אבל לא ברור כיצד אינטראקציות חברתיות יומיומיות משפיעות על תחושת הרווחה הסובייקטיבית הרגעית (episodic subjective well-being – ESWB). מחקרם של ד"ר ליעד עוזיאל וד"ר תומר שמידט-ברד מהמחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן מציע שהבחירה האם להימצא בחברתם של אנשים נוספים או דווקא ביחידות ממלאת תפקיד ממתן חשוב בתחושת הרווחה הרגעית: אינטראקציות חברתיות מעלות את רמת ESWB רק אם האדם בחר לקיימן, והן פוגעות ברמת ה-ESWB אם אינן מבחירה. תופעה דומה התרחשה גם ביחס לבחירה להיות לבד. חידושו העיקרי של המחקר הוא בכך שמצא שלבחירה יש השפעה משמעותית יותר על תחושותינו בחברת אחרים מאשר בהימצאות לבד, מפני שלחוויות שאנו חווים בחברת אנשים אחרים יש עוצמה גבוהה יותר. 

הרעיונות שמציג המאמר נבחנו ונתמכו בשני מחקרים, שהמרכזי שבהם הוא מחקר יומן (דגימת חוויות, experience-sampling) בן עשרה ימים, בו נדגמו החוויות היום-יומיות של המשתתפים, שלוש פעמים בכל יום. המחקר השני הוא מחקר ניסויי שהפעיל מניפולציה על הקשר חברתי ועל סטטוס הבחירה.  

במחקר היומן השתתפו 154 סטודנטיות וסטודנטים, שדיווח שלוש פעמים ביום במשך עשרה ימים רצופים על חוויות הרגעיות. המשתתפים התבקשו בכל "דגימה" לדווח על מצבם החברתי (לבד/עם אנשים אחרים), האם הם במצב זה מבחירה או שלא מבחירה, וכן על תחושותיהם (רגש חיובי או שלילי, שביעות רצון, תחושת משמעות ושליטה). בסך הכול התקבלו למעלה מ-4,200 דיווחים רגעיים. מתוכם 60% כללו שהייה במחיצת בני אדם אחרים, ו-40% לבד; 65% מהמצבים התקיימו מתוך בחירה, ו-35% - לא. מכך עולה שאנשים (סטודנטים) מבלים כשליש משעות היום במצבים חברתיים שלא הם בחרו בהם. 

התוצאות הראו שהמשתתפים דיווחו על תחושת שביעות-רצון (אושר) גבוהה יותר בחברת אחרים מאשר לבד. עם זאת, בחברת אחרים הייתה שונות רבה בחוויה, כך שאנשים חשו את המידה הרבה ביותר של אושר כאשר היו בחברת אחרים מבחירה, אבל את המידה הנמוכה ביותר של אושר כאשר היו בחברת אחרים שלא מבחירה. בחירה הייתה חשובה גם בקביעת מידת שביעות הרצון בהימצאות לבד, אבל במידה פחותה בהשוואה לחוויה בחברת אחרים. למחקר השלכות תיאורטיות ומעשיות בהבנת השפעות הסביבה החברתית על תחושת הרווחה.  

במחקר קודם של ד"ר עוזיאל נמצא שהימצאות בחברה מעצימה את החוויה הרגשית, ואילו הימצאות לבד נקשרה לרגשות רגועים יותר וגם לחוויה כללית חיובית יותר. המחקר הנוכחי מרחיב את המסקנות האלה באמצעות למידה על חוויות של אנשים בחיים האמיתיים, מחוץ למעבדה, ובאמצעות התייחסות למרכיב הבחירה כאל גורם ממתן חשוב. בשני המקרים, חוויות חברתיות הן אינטנסיביות יותר, לטוב או לרע. מחקרים קודמים נוספים הראו שלאנשים עם דירוג נוירוטיות גבוה קשה יותר להתמודד עם הימצאות לבדם: במצבים כאלה הם חסרי מוטיבציה ועצובים והם חווים את הזמן שבו הם לבד כדחייה חברתית. 

המחקר בוצע טרם תקופת הקורונה, אך בשל הבידודים מעניין להתבונן בממצאיו לאורה. ד"ר עוזיאל סבור שההשלכה העיקרית על הריחוק והבידוד בהקשר של הקורונה היא שחוויות חברתיות יומיומיות מבחירה עם אנשים אחרים הן חיוניות לתחושת רווחה. בידוד, הימצאות לבד לא מבחירה, הוא חוויה לא נעימה, אבל יש גרועות ממנה. ניתן לנסות להבנות את הבידוד הכפוי כך שיכיל אלמנטים שהאדם בוחר ומעוניין בהם, ועל-ידי כך להפחית את השפעותיו השליליות.    

המחקר חדשני במספר היבטים: רוב המחקרים בוחנים בנפרד מצבים חברתיים ושהייה לבד. מחקר זה בוחן לראשונה את אותו תהליך, כלומר בחירה או היעדרה, בשני המצבים החברתיים השונים. לפיכך ההתמקדות במרכיב הבחירה כגורם חשוב בחוויה חדשנית גם היא, ומסייעת להבין מה גורם לאינטראקציה חברתית או לשהייה לבד להיות חוויה חיובית. גם דגימת החוויות מהחיים האמיתיים חדשנית ושונה מהמחקרים השכיחים המבוצעים בסביבה שאינה דינמית. 4,200 אפיזודות יומיומית היא דגימה בהיקף גדול במיוחד.