Skip to main content
22.08.2021 | יד אלול התשפא

הרי הגעש בישראל ובעולם

הרי געש הפחידו וסיקרנו את בני האדם משחר ההיסטוריה. פרופ' ישי וינשטיין מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, מסביר את ההבדלים בין הרי געש פעילים ורדומים, וכיצד ניתן לדעת היכן תתרחש התפרצות געשית

התפרצויות הרי געש הן אירועים דרמטיים העשויים לשנות את פני הנוף ולא פחות מכך להיחרת בזיכרון הקולקטיבי. לדוגמה, התפרצות הר הגעש טמבורה באינדונזיה, שהתרחשה לפני יותר מ-200 שנה, זכורה עד היום בשל החיים הרבים שגבתה; הווזוב באיטליה נודע כהר שהתפרצותו קברה והקפיאה בזמן את פומפיי המפורסמת; התפרצות סיינט הלן בארצות הברית היא אחת מהזכורות ביותר בעת המודרנית אף שיחסית לאחרות הייתה קטלנית פחות. פרופ' ישי וינשטיין מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן יוצא למסע לוהט בין הרי געש בפודקסט "הרי הגעש בישראל ובעולם".

Remote video URL

 

להאזנה ולהורדה בחינם של אפליקציית הפודקסטים "בר-דעת" של אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' וינשטיין, גיאולוג החוקר בין היתר הרי געש, מתחיל את המסע ברמת הגולן. חבל הארץ שעוצב על ידי התפרצויות געשיות אינו סיבה לחשש לתושבי צפונה של ישראל. אם נתבונן על הפעילות הגעשית מאזור הגליל לכיוון הגולן, סוריה ומזרחה הלאה משם, נראה שככל שנתקדם נפגוש שרידי פעילות "צעירה יותר". האזורים בעולם שבהם לתושבים יש סיבה לחשוש מהתפרצויות הם רחוקים מכאן, למשל בפרבריה של מכסיקו סיטי. באזור מרוחק יותר במכסיקו, סיפורים המוכרים בקרב הילידים על מים רותחים שזרמו בנחלים וממצאים אנתרופולוגיים מקשרים בין התפרצויות היסטוריות ובין התפרצות בעת המודרנית.

באזור שלנו יש יש תזוזה של לוחות טקטוניים לאורך בקע ים המלח. הלוחות נעים לכיוון צפון וזה המזרחי נע מהר יותר, אך זוהי תנועה מסוג שדווקא בולם פעילות וולקנית, בשונה ממקומות אחרים, שבהם תנועת הלוחות גורמת לפעילות וולקנית. פרופ' וינשטיין מסביר מה קורה במקומות בעולם המועדים לפורענות, מה משפיע על תנועתם של זרמי הלבה ומדוע מתרחש פיצוץ כאשר זרם לבה לוהטת פוגש מים מלמטה.