גלגולו של חג שבועות

פרק נוסף בסדרת הפודקאסטים על חגי ישראל, עם פרופ׳ חזקי שוהם, מהתוכנית לפרשנות ותרבות. מראיין - אורי טולידאנו

הזיזו את הגבינה הצידה לרגע. המנהג המודרני של אכילת מוצרי חלב הוא רק חלק קטן מרבדיו של חג השבועות. ריבוי שמותיו של החג – שבועות, הביכורים, חג הקציר וחג מתן תורה - מרמז על המשמעויות הרבות שניתנו לו על ידי התרבויות היהודיות השונות. בתרבות המקראית לוח החגים הוא לוח של חברה חקלאית. שבועות מציין שבעה שבועות מ"החל חרמש בקמה", כלומר מתחילת קציר השעורים בפסח, ועד סיומו בחג הקציר-ביכורים, עם הבאת קורבן "שתי הלחם" לבית המקדש. קורבן הלחם הוא אולי תחילתה של המסורת הצמחונית של החג (אם כי הועלו בו גם קורבנות מהחי). בשונה מחגים כמו פסח וסוכות, שמעבר להיותם חקלאיים מציינים גם מאורע היסטורי, שבועות כחג מקראי הוא חקלאי פרופר. המשמעות של מתן תורה התווספה מאוחר יותר.

על פי התורה, מעמד מתן התורה אירע בחודש סיון, אך לא היה חג כזה. האזכור הראשון לחג שבועות כחג מתן תורה הוא אצל כתות מדבר יהודה, שציינו את החג כיום שבו נכרתה הברית בין השם ובין נוח. מקור השם "שבועות" בתרבות זאת הוא השבועה שנשבע האל שלא להחריב את העולם. בהמשך, שבועות מופיע גם בנצרות הקדומה. החג הנוצרי המקביל לשבועות הוא פנטקוסט, המציין את התגלות רוח הקודש בפני שליחיו של ישו ונחגג שבעה שבועות אחרי הפסחא. במאורע ההתגלות, מייסדים תלמידיו של ישוע את הכנסייה הנוצרית. קל לראות את הקשר בין החג הזה ובין מתן תורה.

אחרי חורבן בית המקדש, חג השבועות נותר ריק מתוכן, וכך הפך בהדרגה לחג מתן תורה בעקבות האזכור המקראי. כך, הזמן שבין פסח ובין שבועות נטען במשמעות היסטורית במקום או לצד המשמעות החקלאית. שבעת השבועות מציינים כעת לא רק מעבר מקציר שעורים לקציר חיטים, אלא את כינונו של העם היהודי מיציאת מצרים ועד מתן תורה. אחרי חורבן הבית נוצרו מנהגים עממיים המדגישים את לימוד התורה, אחד מהם הוא תיקון שבועות שמקורו בתרבות היהודית המיסטית.

הציונות ואתוס יישוב הארץ השיבו לשבועות את משמעויותיו החקלאיות, גם אם בתוך מסגרת חילונית. וזה אגב, מה שמחזיר אותנו לגבינה. רוצים לדעת למה? האזינו לפודקאסט "גלגולו של חג שבועות" באפליקציית בר-דעת, הזמינה להורדה בחינם בחנויות גוגל ואפל