יום הכיפורים ומקורותיו

מפתיע לגלות כי יום הכיפורים שבימינו נוהגים בו בעינוי הגוף והנפש, החל בתקופת בית המקדש, כהפנינג מוזיקלי שכלל ריקודים. פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן מדבר בפודקאסט "יום הכיפורים ומקורותיו", על השינויים שעבר יום הכיפורים במהלך השנים וכיצד תל אביב, העיר העברית הראשונה, הפכה בזכותו של החג הזה להיות גם העיר היהודית הראשונה, וכן - למה נפוץ המנהג לנסוע באופניים.

יום הכיפורים החל כטקס שהתקיים בבית המקדש, כשבני ישראל טיהרו את המקום מהחטאים שטימאו אותו. הכהן הגדול נהג להיכנס לקודש הקודשים ובזמן ששה שם, כך מתארים חז"ל במסכת תענית, התרחש הפנינג שבו הקהל רוקד ושר, מעלה קטורת ומקריב קורבנות. חז"ל הסבירו כי הצום נועד לא כדי לצער או לגרום סבל אלא כדי לאפשר לאנשים להתעלות על הגשמיות ולהרגיש כמלאכים.

לאחר חורבן בית המקדש עבר יום כיפור למרכז החדש של חיי היהודים – אל בית הכנסת. חשיבות עצומה יוחסה ליום הכיפורים גם בתקופת האמנציפציה באירופה וגם בארצות הברית, ומן המפורסמות היא שאפילו כוכב הבייסבול סנדי קופאקס לא הגיע למשחק אליפות והלך לבית הכנסת ביום הכיפורים כדי להתפלל.

השינוי הגדול בתרבות הבילוי ביום הכיפורים החל בתקופת ראשית הישוב בארץ, בעיר תל אביב שבה היה רוב מוחלט ליהודים. ביום כיפור בתי הכנסת של תל אביב היו צרים מלהכיל את כל הבאים ורבים נותרו להסתובב ברחוב. לכן גם נוצרה המוסכמה שביום זה לא תהיה תנועה של כלי רכב . מנהג זה נותר נפוץ עד היום. האופניים הכול כך פופולאריות בחג צצו מאוחר יותר, בשנות השבעים והשתלטו על המרחב הציבורי.

האנתרופולוג פרופ' שלמה דשן, מצא כמה דפוסים נוספים בקרב חילוניים, במחקר שערך בשנות התשעים: חילונים לא הולכים כמעט לבית הכנסת, לכל היותר כחלק מהטיול המסורתי בשכונה; הסיבה לצום היא כי בשל האפקט המטהר גופנית וגם נפשית; הצום גם נתפס כסוג של אתגר ספורטיבי; זהו חג מאוד משפחתי ובאותה נשימה גם הסתגרות במרחב הפרטי של אנשים צעירים בעיקר.

עוד על התפתחותם של מנהגי יום הכיפורים בפודקאסט "יום הכיפורים ומקורותיו" להאזנה לפודקאסטים נוספים הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן
לתוכניות הלימוד בפרשנות ותרבות היכנסו