בעקבות הנביא מוחמד, פרק 14: החג' - העלייה לרגל למכה

החג', העלייה לרגל למכה, היא המצווה החמישית מחמשת ״עמודי האיסלאם״. כיצד מתקשרת מצווה זו לסיפורם של אברהם, ישמעאל והגר? האם ביקור בערים אחרות המקודשות לאסלאם נחשב גם כן לחג'? האם יש קשר בין המלה חג' בערבית למלה חג בעברית? האזינו לפרק 14 בסדרה "בעקבות הנביא מוחמד" עם פרופ׳ ליבנת הולצמן מהמחלקה לערבית.

מקורות החג', נעוצים במסורות עתיקות שמרחיקות עד לימי אברהם אבינו. לפי המסורות, מסבירה פרופ' הולצמן, אברהם הביא למכה את הגר ואת ישמעאל, לאחר ששרה ציוותה עליו לגרשם. אברהם חזר לבקרם מדי פעם, ויחד עם ישמעאל, סייע לשקם ולבנות את הכעבה - המבנה הקדוש שבמתחם. בחלוף השנים, ולקראת ימיו של הנביא מוחמד, שלטו במקום עובדי אלילים שביצעו בו טקסים פגאניים שונים. מוחמד ואנשיו טיהרו את המתחם בסביבות שנת 630 לספירה, וייסדו בו טקסים ותפילות ברוח המוסלמית. בשנת חייו האחרונה עלה מוחמד למכה, ביצע שורת טקסים, והורה למאמיניו לבצעם מעתה כהלכה לפי המסורות שקבע.

כיום, המוסלמים שואפים לקיים לפחות פעם אחת בחייהם את הציווי שמופיע בקוראן, למלא את מצוות החג' ולעלות לרגל למכה. המסע כולל ביקור בעיר עצמה, לצד יציאה למדבר שסביב לה, שבו נערכים טקסים נוספים.

המילה חג', מוסיפה פרופ' הולצמן, מזכירה לנו באופן טבעי את המילה העברית חג, ואת השורש חגג – ואכן יש להן מקור לשוני דומה. בערבית, המשמעות היא ביקור קבוע.

טקסי החג' כוללים כיום סדרה ארוכה של פעולות: התכנסות בחמש נקודות קבועות, הכנות רבות ומדוקדקת שקשורות לרחיצה, לבישום וללבוש, איסור על התנהגות לא מוסרית, הקפה של מבנה הכעבה, טקס תפילה מיוחד במדבר, ריצה במסלול שבו רצה על פי המסורת הגר בחפשה אחר מים לבנה הצמא - וכן חגיגות חג הקורבן.

הפודקסאט " בעקבות הנביא מוחמד" זמין להאזנה ב"בר-דעת", אפליקציית הפודקאסטים של בר-אילן https://did.li/UVnrl וגם בספוטיפיי https://did.li/hQECN

להאזנה לפודקאסטים נוספים הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן