ראשת היחידה ללימודים בין תחומיים, פרופ' מיכל בן שחר

מדעי הטבע ומדעי הרוח. ביחידה מגוון תוכניות לימודים בין תחומיות: התוכנית למדעי המוח (תואר ראשון ותארים מתקדמים), התוכנית ללימודי מגדר, התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן, התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, והתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה. ייחודה של היחידה ללימודים בין־תחומיים ניכר גם בקהילה שלנו – קהילה מגוונת, חקרנית ומעורבת. חברות וחברי הסגל מביאים עמם מומחיות המשלבת בין שדות ידע רבים ומושכים לתוכניות סטודנטים וסטודנטיות המאופיינים בסקרנות פורצת גבולות, בגישה שמאפשרת סינתזה וחידוש מתוך היכרות עם תחומי הידע השונים, ובעצמאות מחשבתית המספקת הצבת שאלות מחקר מקוריות וקשות ומציאת תשובות יוצאות דופן לשאלות אלו. בזכות היכולות המשוכללות והמגוונות שרכשו, משתלבים הבוגרים והבוגרות של היחידה בתפקידי מפתח באקדמיה ובמשק, בתרבות ובציבוריות הישראלית.

פרופ' בן שחר למדה בתוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת ת"א, השלימה תואר שני ושלישי באוניברסיטת ת"א והמשיכה לפוסטדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 2008 הצטרפה כסגל אקדמי בכיר במרכז לחקר המוח ובמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, באוניברסיטת בר-אילן. היא כיהנה כראש התוכנית לתואר ראשון במדעי המוח בבר-אילן בין השנים 2018 – 2022. מאז 2022 היא פרופסור מן המניין במרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' בן-שחר היא חוקרת בעל שם עולמי בנוירוביולוגיה של שפה. מחקריה עוסקים בבסיס המוחי של עיבוד שפה אנושית, ובפרט בתפקיד של קישוריות מוחית בתהליכים של עיבוד שפה, כתובה ומדוברת. ב-2018 נבחרה לכהן כראש הועדה המדעית של כנס האגודה הבינלאומית לנוירוביולוגיה של שפה וכחברת הוועד המדעי של אגודה זו. כיום היא ASSOCIATE EDITOR בכתב העת Neurobiology of language בהוצאת MIT Press. מחקריה בנושא הבסיס המוחי של גמגום זכו למימון מטעם הקרן הישראלית למדע ובפרס הרקטור לחדשנות מדעית. כמו כן זכתה במימון מטעם הקרן הבינלאומית ישראל-ארה"ב ומטעם האיחוד האירופי (מענק מארי-קירי למדענים חוזרים), והיתה חברה במרכז המצויינות למדעי הקוגניציה במימון הקרן הישראלית למדע. מחקריה הם בעלי אופי בין-תחומי מובהק, ומשלבים בין כלים מתקדמים לדימות מוחי לבין מדדים קוגניטיביים ופסיכובלשניים, על מנת לבחון שאלות מדעיות בנוגע לאופיים של תהליכים לשוניים אנושיים, כגון פירוק מילה לרכיביה (מורפמות) או מיפוי מילה מדוברת לצורתה הכתובה.