סוגיות חופש הביטוי בימים מורכבים
בר-אילן היא אוניברסיטה פלורליסטית. הסטודנטים, הסגל והעובדים שלה מחזיקים בדעות מנוגדות ודרכי חשיבה שונות, אך חיים במרחב משותף מתוך כבוד הדדי
השבועות האחרונים היו קשים מאד לכולנו – לחברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, ולכל קהילת הסטודנטים והסטודנטיות, ורישומם ייוותר למשך זמן רב. כולנו עוקבים בזעזוע אחרי הזוועות שנעשו על ידי ארגון החמאס ב 7.10.2023 בדרום הארץ. רבים מאיתנו בבר-אילן מכירים באופן קרוב או רחוק גברים, נשים וילדים שנרצחו או נחטפו, ואנחנו מתאבלים עליהם יחד עם משפחותיהם. ליבנו ותקוותינו להחלמה של הפצועים בגוף ובנפש. אנחנו עדיין בתקופה של לחימה פעילה, בתוך אירועים טראומטיים שלא הסתיימו, והרגשות יכולים להיות סוערים עד שתחזור יציבות. תקופה קשה זו מעלה על פני השטח קונפליקטים ומתחים, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בכיתות, במעבדות, בספריות, במפגשים וברשתות החברתיות. התבטאויות קשות שאינן ראויות עלולות לפגוע ברווחה ובתחושת הבטחון של סטודנטים וסטודנטיות, וחברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי.
אוניברסיטת בר-אילן היא קמפוס פלורליסטי, המורכב מיהודים וערבים, דתיים, חרדים וחילוניים, שחלקם מחזיקים בדעות מנוגדות ודרכי חשיבה שונות, אך חיים במרחב משותף מתוך כבוד הדדי. חשוב לנו מאד לשמור על רוח זו של סובלנות והכללה בבר-אילן. כדי להבטיח את רוח הקהילה בבר-אילן, נעלה מספר סוגיות שבכוחן להבהיר את גבולות חופש הביטוי בימים אלה.
חופש הביטוי – מהו?
חופש הביטוי הוא אחד מהערכים המרכזיים במשטר דמוקרטי והוא נועד להבטיח את זכות הפרט לבטא בחופשיות את השקפותיו ודעותיו, ובפרט במסגרת המרחב האקדמי. עיקרון חופש הביטוי חשוב במיוחד כאשר מדובר בביטוי שנוי במחלוקת, מכעיס ואף פוגע. הרציונל שעומד בבסיס של חופש הביטוי הוא שמחלוקות יש ליישב באמצעות דיאלוג מכבד, ולא באמצעות השתקה של דעות. אולם ברור, שחופש הביטוי אינו בלתי מוגבל. שתי מגבלות על חופש הביטוי חשובות במיוחד בימים אלה.
ההגבלה הראשונה היא האיסור להסתה לגזענות, המוגדרת כך בחוק העונשין: רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.
ההגבלה השנייה היא על הבעת תמיכה בטרור, הקבועה בסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו־,2016 שזו לשונה: העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: (1) בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור;
הוראה דומה בדבר איסור על הסתה לגזענות קבועה גם בתקנון המשמעת של הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן הקובעת כעבירת משמעת: התנהגות שאינה הולמת את כבוד האוניברסיטה, או מעמד של תלמיד, בין אם נעשתה בתחומי האוניברסיטה או מחוצה לה, ובין אם נעשתה עקב או בקשר למעמדו של תלמיד, או לפעילות בקמפוס, הן במישרין והן בעקיפין. לצורך סעיף זה תחשב גם הסתה לגזענות כלפי עובדי האוניברסיטה, מוריה ותלמידיה כהתנהגות שאינה הולמת את כבוד האוניברסיטה או מעמד של תלמיד.
כיצד ניישם הוראות אלו בהקשר של התבטאויות בימי המלחמה?
הרשתות החברתיות רשתות חברתיות מהוות היום מקור עיקרי למידע, לפיתוח תודעה, ליצירת קבוצות תמיכה והזדהות, אולם גם לחשיפה למידע כוזב ו"לוחמה פסיכולוגית". לרשתות החברתיות השפעה לא פחותה, ואולי אף חזקה יותר, מאשר התבטאויות המתקיימות במרחב הפיסי של הקמפוס. לכן, האוניברסיטה רואה גם בפרסומים ברשתות החברתיות חלק מהמרחב האוניברסיטאי בו יש לשמור על חופש הביטוי, ובה בעת להימנע מפגיעה באינטרסים וערכים מוגנים אחרים. להלן מספר כללים להתנהלות ראויה ברשתות החברתיות בימי המלחמה, באופן המבטיח הגנה על חופש הביטוי, מצד אחד, ושמירה על הערכים המוגנים על ידי האוניברסיטה מצד שני:
לשון ושפה מכבדות: כידוע, מילים יכולות לפצוע. הקפידו, בבקשה, על שפה מכבדת, שאיננה כוללת ביטויי שנאה, צירופים גזעניים וגידופים המכלילים ציבורים ואוכלוסיות שלמות – הן בפרסומים מטעמכם והן בתגובה לפרסומים אחרים. לכל פרסום שלכם, באשר הוא, יש השפעה כלשהי על הזולת ויש להביא זאת בחשבון עם הפרסום.
הימנעות מהפצת מידע כוזב: בעת הזו מופצות ידיעות כוזבות רבות, "פייק ניוז", שמטרתן להעמיק את השסעים החברתיים וחמור מכך, לעודד נקמה ופגיעה בחפים מפשע. פייק ניוז מייצרים דיס- אינפורמציה ועלולים לעורר רצון למעשים אלימים או בלתי הולמים. בדקו היטב את המקורות שעליהם מבוססות הידיעות ואת מהימנותן לפני שאתם מפיצים את הידיעה.
הימנעות מפרסום שיש בו כדי להפר את הוראות החוק: שיתוף סרטוני הסברה ודיווחים על אודות המתרחש במלחמה מותר בגבולות חופש הביטוי, אך יש לוודא כי פרסומים אלה לא מכילים התבטאויות גזעניות, אלימות ומסיתות.
סמלים ושפה חזותית: הבעת דעה פוליטית ברשתות החברתיות כיום כרוכה, בין היתר, בשימוש בסמלים, אימוג'ים, ובאמצעים חזותיים אחרים. שימו לב מהם הסמלים שמכילים הפרסומים שלכם ובחנו באופן ביקורתי האם פרסום המכיל אותם עלול להוות הפרה של החוק ו/או נהלי האוניברסיטה.
הבחנה בין חופש ביטוי לגיטימי לבין תמיכה בארגון טרור או הסתה: למשל: מותר להצטער על מוות של חפים מפשע אבל אסור לתמוך בארגון הטרור החמאס, ו/או הג'יהאד האיסלמי או כל ארגון טרור אחר שחותר להשמדתה של מדינת ישראל, תמיכה אשר אסורה על פי חוק.
שיח קונסטרוקטיבי: הרשתות החברתיות הן מרחב לשיח, לוויכוח ולשיתוף דעות. הקפידו לנהל שיח המכבד את בן או בת השיח, גם אם דעותיו בלתי נסבלות עליכם. הימנעו מהטחת אמירות מכלילות וחד־צדדיות בבני השיח שאינן מהוות פתח לדיאלוג ולליבון מחלוקות.
הימנעות מבריונות, ביוש ותיוג: סטודנטיות וסטודנטים רבים עלולים להיות מושא לבריונות, לביוש (shaming) ולתיוג, בשל השתייכות קבוצתית שלהם ובשל שיקול דעת לקוי מצד המפרסם. פרסומים מעין אלה, הממוקדים באנשים קונקרטיים, חושפים אותם לפגיעה קשה בכבוד ומהווים פתח לגילויי אלימות ולאיומים מסוגים שונים המופנים כלפיהם באופן אישי. שימו לב כי התקפה אישית על סטודנטים, עלולה להוביל גם לנקיטת הליכים משפטיים ובהם תביעות לשון הרע מצד הסטודנט הנפגע.
לסיכום, אין לנו שליטה על מה שקרה, אבל כולנו ביחד יכולים לשלוט על מה שיקרה בקמפוס שלנו: אנחנו מבקשים מכל קהילת האוניברסיטה לשמור על אווירה רגועה ככל האפשר, ולהיות מתחשבים והוגנים ביחסינו האחד עם השני. כולכם חלק בלתי נפרד מקהילת הקמפוס, ולכולנו מטרה משותפת להמשיך וללמוד ביחד, במרחב משותף שבו כל הסטודנטים ירגישו שייכים, שווים, ובעיקר בטוחים.
פרופ' אריה צבן, נשיא
פרופ' אמנון אלבק, רקטור
מר זהר ינון, מנכ"ל
פרופ' אורנה ששון-לוי, הנציבה למגוון ומגדר