השפעת הישגי השנה החולפת על המחר

חברי וחברות הסגל האקדמי והמִנהלי היקרים,
פעמים רבות מדי אנו נוטים להתמקד בפריצות הדרך הגדולות, אלו המניעות קדימה את המדע ואת הידע האנושי, הסוללות את דרכנו לתובנות חדשות או מספקות פתרון לאתגר מרכזי בחיינו. ואולם ברור לכול
שפריצות דרך כאלה תלויות, כמעט תמיד, בהישגים צנועים יותר שקדמו להן, פרי עבודתם של אין־ספור אנשים שפעלו יחדיו כדי להגיע אליהן ולאפשר את מימושן. בפרוס השנה החדשה ברצוני לתת במה ולהכיר בחשיבותם של כמה מן ההישגים שהתרחשו אצלנו בשנה האחרונה: ידע ותובנות חדשות שיובילו לגיבוש מדיניות, התערבויות או טיפולים יעילים יותר; מיזמים שנועדו להעצים אנשים ואוכלוסיות ובכך יחזקו את הסולידריות בחברה כולה; וטכנולוגיות וכלים חדשים שיירתמו לטובת הסביבה והאדם.
ההישגים של היום הם כאבנים שנזרקו למים ומייצרות אדוות. מחר הישגים אלה יתעצמו ויהפכו גלים. והמאחד את ההישגים – הם מגשימים את משימתה של אוניברסיטת בר־אילן לקיים מחקר והוראה ברמה הגבוהה
ביותר ובתוך כך להביא להשפעה למען נשים וגברים בישראל ובעולם .

השפעה באמצעות ידע

פרופ' עפר גולן מהמחלקה לפסיכולוגיה רתם את מומחיותו המחקרית להובלת שינוי ארוך־טווח, במקרה זה, בשוק העבודה . פרופ' גולן ליווה את התוכנית "תנו לעבוד" (כאן 11 ) ואת משתתפיה בשילוב אנשים עם שונות נוירולוגית בתעסוקה – שילוב בזכות, לא בחסד – והעלה את מודעות המעסיקים לערך הרב הטמון בכך.
אולי יותר מכל ישראלי אחר, פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן הוא שמעצים את הרגשת הביטחון של אזרחי ישראל והעולם במהלך המגפה. ביותר מ־ 1,000 הראיונות שנתן בתקשורת הכתובה והמשודרת סיפק פרופ' כהן מידע מבוסס ואמין על מחלת הקורונה ועל החיסונים, ובתוך כך חשף את האוניברסיטה לקהלים חדשים.
שיתוף פעולה ייחודי של הפקולטה למדעי היהדו ת ומשרד ראש הממשלה מניב ידע שעתיד לסייע לחוקרים ולשב"כ לנבא התפרצויות אלימות, כגון אלה שהתרחשו בזמן מבצע "שומר החומות". במחקר זה ד"ר יוסי מן,
ד"ר אלי אלשיך וסטודנטים מצטיינים במחלקה ללימודי המזרח התיכון מפתחים כלים אוטומטיים ומפעילים אותם ברשת הטיקטוק כדי לזהות תהליכי הקצנה דתית בחברה הישראלית.
הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין נענתה גם היא לצורכי השטח ורתמה את מומחיה להקמתה של מגמת לימוד חדשה: הנדסת חומרת מחשבים ועיצוב שבבים. בוגרי המגמה יאפשרו לחברות בתחום ה ביטחון
והמיקרו־אלקטרונ יקה להסתמך על חומרה ישראלית בטוחה.
מחקרו המקיף של ד"ר איתי בר־סימן־טוב מהפקולטה למשפטים על תפקוד הפרלמנטים במשבר הקורונה השפיע על פסק דין מכונן של בג"ץ, ולפיו מחויבת הכנסת לחקיקה מסודרת כדי להפעיל מעקב סלולרי של
שב"כ ככלי להתמודדות עם הקורונה.  מחקרו של ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים ושותפיו, שפורסם ב- Science, בחן את הקשרים החברתיים של צבועים נקודים ואת חשיבותם להישרדות ולרבייה. הממצאים צפויים להשפיע גם על ההבנה שלנו כיצד מתפקדות רשתות חברתיות.

לכמה מחקרים היו חדשות טובות לחלוק עמנו: פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים פרסם ב-Nature Communications מנגנון שיאפשר להאריך את תוחלת החיים בבריאות. 
בתחום הקיימות, מחקרו של פרופ' עדו קנטר מהמחלקה לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים הראה ששילוב מכוניות אוטונומיות בשיעור זעום – 5 אחוזים בלבד – יביא לעלייה במהירות הנסיעה ולצמצום ניכר בזיהוםהאוויר ובפקקים.
לא מעט מחקרים יצרו ידע והתערבויות לטובת אוכלוסיות פגיעות: ממצאים שעלו ממחקרי היחידה לחקר עוני, סביבה וחברה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של הפקולטה למדעי החברה, הוצגו לגורמי ממשל ולפיקוד העורף: פרופ' אורלי בנימין, למשל, עסקה באלימות כלכלית כלפי נשים והציגה דרכי פעולה לסיוע ולמניעה, והדוקטורנטית סניאל עתאמנה חקרה את הפגיעה בסיכויי ההצלחה ובעתידן של תלמידות תיכון ערביות המסייעות בפרנסת המשפחה והובילה כמה בתי ספר להטמיע התערבויות בהתאם.
ד"ר קרני קריגל, פוסט־דוקטורנטית במחלקה לגאוגרפי ה, חקרה את השפעתם של מצבי אקלים קיצוניים על אוכלוסיות פגיעות והעלתה למודעות את הצורך בהיערכות מיוחדת של הגורמים האחראים להן.
בכדי להמשיך להעשיר את הידע הנוצר כאן ויוצא אל העולם, משקיעים המשנה לנשיא ובית הספר הבינלאומי מאמצים רבים בחשיפת האוניברסיטה לקהל בחו"ל והביאו לעלייה ניכרת במספר הסטודנטים הבין־לאומיים. היום 200 דוקטורנטים ופוסט־דוקטורנטים חוקרים אצלנו ו־ 17 תוכניות חדשות לתואר שני באנגלית פתוחות למאות המאסטרנטים הלומדים בקמפוס.

השפעה באמצעות העצמה

בגליל, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי ממנפת את שיתוף הפעולה שיצרה בפרוץ המגפה עם מוסדות הבריאות והרווחה המקומיים ובתמיכת קרן ראסל־ברי מקימה אקוסיסטם שיפעל לטווח הארוך לצמצום אי ־
השוויון בבריאות בפריפריה הצפונית. בהובלת מערך פיתוח משאבים עולמי נחתם השנה הסכם להרחבתה של הפקולטה לרפואה בתרומת קרן אדמונד רוטשילד. המנכ"ל ואגף התפעול החלו בביצוע תכנית ההרחבה, ואת התוצאות נראה בעלייה במספרם של הלומדות, הלומדים, החוקרות והחוקרים בפקולטה ובהעצמת השפעתה על מערכת הבריאות על האזור ועל תושביו.
תמיכתה של היחידה למיזמים חברתיים ולהתנדבות ע"ש ד"ר יאיר צדוק ויל ז"ל מעצימה פעילות המזינה הדדית את האקדמיה והחברה: בפקולטה למדעי היהדות מדגיש פרופ' חנוך בן פזי, ראש המחלקה
לפילוסופיה יהודית, את תפקידה החברתי של הפילוסופיה היהודית ; ובמיזם שהוביל עם גב' יעל צ'רניאק וד"ר עוז בלומן, סיפקו השלושה התנסות מעשית לסטודנטים שהשתתפו בסדרת מפגשים עם אסירים בשיקום לשיח מוסרי, פילוסופי ותאולוגי בסוגיות מהחיים.
בפקולטה להנדסה ד"ר אבי שלי וד"ר ססיל יחזקאל, לצד סגל מנהלי ואקדמי ועמותת "מילבת" מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר, ליוו עשרות סטודנטים בחקר עזרים טכנולוגיים קיימים והדריכו אותם בפיתוחם ובהתאמתם לצורכיהם האישיים של אנשים עם מוגבלות. מפעילות זו עתידים להיתרם מאות אנשים, שיוכלו להיעזר בפיתוחיהם של הסטודנטים.
מהפקולטה למדעי הרוח ד"ר רועי הורוביץ, פרופ' יהושע אלקולומברה וסטודנטים מהמחלקה לספרות משווה ערכו סדרה של הרצאות בתחומי התאטרון ואמנויות הבמה בעיר מעלות. העצמת התרבות זכתה לתשבחות הקהל ועוררה התעניינות בלימודים במגמת התאטרון באוניברסיטת בר־אילן.
אגף משאבי אנוש קיים סדנאות הכשרה, מנהיגות וחיזוק החוסן האישי והניהולי לאנשי סגל ותיקים וחדשים. פרופ' אריה רייך, סגן הרקטור, וד"ר אפרת בודנר, ראש מערך הנשיא, מובילים את "קהילת מעצבי העתיד" ומזמינים את כולם להצטרף לאנשי ונשות הסגל שכבר החלו ללמוד את המאפיינים והכלים של ההוראה החדשה ולהשתתף בעיצובה וביישומה בקמפוס.
הפקולטה למדעים מדויקים, בשיתוף המרכז האוניברסיטאי לנוער, פתחה תוכניות לימוד חדשות לתלמידי בתי ספר תיכון במחלקות לכימיה ולפיזיקה. תוכניות אלו מגדילות את מספר בני הנוער הלומדים אצלנו
ומעצבות דור חדש של חוקרים.
הישגיו של המרכז האוניברסיטאי לנוער מעצימים את המוניטין שלנו ומבטיחים שמגמת הצמיחה תימשך: כל תלמידות נבחרת ישראל, המתאמנת במרכז, זכו במדליות באולימפיאדה האירופית לתלמידות במדעי המחשב: שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד. הן התחרו ב־ 157 תלמידות מ־ 43 מדינות.

השפעה באמצעות אקטיביזם

פעילותם המחקרית ופרסומיהם של פרופ' רות הלפרין־קדרי ופרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים הניחו את הבסיס העיוני שעליו בין היתר התבסס בג"ץ בהכרעתו לבטל את הכרעת בית הדין הרבני הגבוה לשלול זכויות אשה בדירת מגורים בשל טענה לבגידה. במעורבותם הם מנעו נסיגה של עשורים בפסיקה הנוגעת למעמד האשה בישראל. מרכז רקמן לקידום מעמד האשה בפקולטה למשפטים, שבראשו עומדת פרופ׳ הלפרין־קדרי, יזם את הדיון הנוסף בבג"ץ וטען בו.
על חשיבותו של פורום המאקרו של ישראל, שמנהלת פרופ' אליס ברזיס מהמחלקה לכלכל ה, מעידים דבריהם של בכירי בנק ישראל, האוצר והלמ"ס שקבעו: "פורום המאפשר שיח קונסטרוקטיבי המשפיע על מדיניות כלכלית בישראל". בחודש שעבר קיים הפורום כנס בנושא "הכלכלה לאחר הבחירות" בפקולטה למדעי החברה. פורום אקדמי־עסקי רב־לאומי במרכז דת־עולם ע"ש סר ד"ר נעים דנגור שבפקולטה למדעי הרוח הוקדש (RCEP) להסכם הסחר ההיסטורי בין 15 מדינות אסיה והפסיפיק. ד"ר הדס פלד וד"ר אלון לבקוביץ הובילו את המפגשים. במפגשים השתתפו מומחים ממדינות שלישראל אין עמן יחסים דיפלומטיים. המטרה היא להרחיב את פעילותו של מרכז דנגור במגמה להפוך את מדינת ישראל למתווך תרבותי בין המדינות השותפות בהסכם.
בתוכנית ללימודי מגדר ביחידה ללימודים בין־תחומיים התקיי ם סמינר יישומי, "החממה לאקטיביזם פמיניסטי", שבו השיקו הסטודנטים מיזמים חברתיים חשובים. בין היתר, הושק מיזם לקידום מעמדן של נשים
בדואיות בצפון; מיזם לקידום שיח של מיניות בריאה בחברה הדתית; וקהילה מסייעת לנשים שורדות זנות.
גם בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה מקיים קורס המשלב הכשרה למעורבות חברתית ופעילות בשטח.והשנה, באמצעות הקליניקה הניידת ובליווי אופטומטריסטים מוסמכים, ביצעו הסטודנטים בדיקות ראייה ואבחון לכ־ 500 איש מדבורייה בצפון ועד ירוחם בדרום.

השפעה באמצעות כלים וטכנולוגיות

בבית הספר לחינוך ע"ש פינחס חורגין, שבהובלת הרקטור יהפוך השנה לפקולטה התשיעית שלנו, פיתחה פרופ' באומינגר־צביאלי מודל חדשני של למידה חברתית, המקנה יכולות תקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי. המודל זכה להכרה בין־לאומית ומשמש בסיס לתוכניות לימודים תומכות מחקר.
 מחקרו של ד"ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים ושותפיו פורסם ב-Nature Communications ועסק בכלי תוכנה לבדיקת תקינות עריכת גנום בטכנולוגיית CRISPR. טכנולוגיה זו תהיה כלי רב־עוצמה בקידום
הרפואה המותאמת אישית.
בחודשים אלו קם באוניברסיטה המיזם הלאומי "פסיפס לרפואה מותאמת אישית". מנכ"ל המיזם, פרופ' גבי ברבש, מקים אותו כעת בבניין המכון לננו־טכנולוגיה ולחומרים חדשים(BINA) . מכון BINA , בהובלת סגנית הנשיא למחקר, חתם השנה על הסכם שיתוף פעולה עם יחידת "בינה" למחקר טרום־יישומי של מכון ויצמן למדע. שם ההסכם – "בינה בריבוע", והוא יקדם מחקר ופיתוח רב־תחומיים
בפרויקטים בעלי חשיבות לאומית, כגון ביו־קונברג'נס. באגף הכספים הוגברה היעילות הודות להטמעת טכנולוגיה המאפשרת לפונים לקבל מענה איכותי ואוטומטי.
הבוט, המופעל רק חודשים ספורים, כבר צמצם בכ־ 48% את הפניות המגיעות למענה אנושי, קיצר את זמני ההמתנה והגביר את שביעות הרצון בקרב הסטודנטים.
גם אגף השיווק רתם את הטכנולוגיה לעזרת ההון האנושי ויצר את ערוץ "דלת פתוחה", המספק בזמן אחיד וקבוע ומכל מקום שירות מקיף למתעניינים ולסטודנטים בכל שאלה ועניין.

אירועים חריגים

כחלק מהמגמה הגוברת של אירועי סייבר ואבטחת מידע בישראל גם הרשת האקדמית של האוניברסיטה הייתה נתונה בעת האחרונה למתקפת סייבר. בשבועיים האחרונים אנשי אגף התקשוב, יועצי המחשוב בפקולטות ומומחים חיצוניים ששכרה האוניברסיטה עוסקים ימים ולילות בהכלת האירוע, בצמצום הנזק ככל הניתן ובבניית מערך ניטור והגנה, כולל התקנת כלים טכנולוגיים על הרשת האקדמית. האוניברסיטה, בהתייעצות עם המומחים ומערך הסייבר הלאומי, לא שילמה את דרישות תשלום הכופר של התוקפים, והם בתגובה לכך פרסמו בערוץ הטלגרם מידע שדלף מהרשת האקדמית. תהליך העבודה לבניית ההגנה על הרשת האקדמית מתבצע בהדרגה באופן שמאפשר לחוקרים פעילות מאובטחת ברשת. עוד יצוין כי הרשת המנהלית ומאגרי המידע המנוהלים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות לא נפרצו, והדבר אפשר למרביתנו להמשיך בשגרת העבודה. אירוע הסייבר יחייב אותנו לשפר את מוגנות הרשת האקדמית ובתוך כך לתת מענה מיטבי לצורכי המחקר.

ראש השנה הזה, לעומת קודמו, מתאפיין בהתקדמות מהותית בהתמודדות שלנו עם מגפת הקורונה. את התודה אנו חבים לריצת הספרינט של עולם המדע לפיתוח החיסון. עם זה חשוב לציין: שבירת כל השיאים
במקצה המהיר התאפשרה בזכות מרתון מאומץ שבו משתתפים רצים מעולמות מגוונים המוסרים זה שנים את המקל לחבריהם הבאים אחריהם.
ערב ראש השנה ומועדי תשרי, שותפי להנהלת האוניברסיטה, הרקטור והמנכ"ל, ואנוכי פונים לכל אחד ואחת מכם, החברות והחברים המשפיעים על המחר, ואומרים לכם: יישר כוח. בהערכה רבה אנו מודים לכם על תרומתכם האישית לקידום התוכנית האסטרטגית של האוניברסיטה ולמינוף כוחה של האקדמיה ליצירת מעגלי השפעה רחבים על הקמפוס, על החברה בישראל ועל אנשים באשר הם.
מיטב האיחולים לבריאות איתנה, שנה טובה ומבורכת לכם ולמשפחותיכם,

פרופ' אריה צבן,

נשיא האוניברסיטה.