Skip to main content
20.04.2020 | כו ניסן התשפ

סגר במשמרות - אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה ע"פ ד"ר ברוך ברזל וצוותו מהמחלקה למתמטיקה

בהעדר תרופה או חיסון, המלחמה הנוכחית בקורונה מתמקדת בבידוד חברתי, החל ממגבלות תנועה וכלה בסגר מלא והפעלת משק לשעת חירום. התחזיות הנוכחיות צופות שמצב זה יימשך לאורך זמן - שבועות ואף חודשים - ויעמיסו נטל כבד על המשק ועל החברה.

תמונה
ברוך ברזל

בהעדר תרופה או חיסון, המלחמה הנוכחית בקורונה מתמקדת בבידוד חברתי, החל ממגבלות תנועה וכלה בסגר מלא והפעלת משק לשעת חירום. התחזיות הנוכחיות צופות שמצב זה יימשך לאורך זמן - שבועות ואף חודשים - ויעמיסו נטל כבד על המשק ועל החברה. האתגר המרכזי הוא שלא ניתן לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים לתקופה של מספר ימים, לעתים עד שבועיים. נשאים אסימפטומטיים אלו הם למעשה חולים סמויים, שממשיכים בפעילות ומפיצים את הווירוס בבלי דעת. נראה, אם כן, שאין ברירה אלא לכפות הסגר כללי על כלל האוכלוסייה, שכן לא ניתן להבחין בין מי שנחשף לנגיף וכבר מדבק, למי שעודנו בריא.

כדי לעקוף את הבעיה פיתח ד"ר ברוך ברזל וצוותו מהמחלקה למתמטיקה, אסטרטגיה של סגר במשמרות: מחלקים את האוכלוסייה לשתי קבוצות (משמרות), ומנהיגים סגר בפורמט של שבוע-שבוע, דהיינו כל משמרת פעילה שבוע אחד ונכנסת לסגר בשבוע שאחריו. תכנית זאת, יחד עם בידוד החולים הסימפטומטיים ושמירה כללית על זהירות, עשויה לגבור על הווירוס ולאפשר חזרה לשגרה תוך זמן קצר - וכל זאת תוך שמירה על פעילות כלכלית בהיקף של 50%.         

ד"ר ברזל מסביר כי במצב הנוכחי האוכלוסייה מאוד מודעת וזהירה. כולנו שומרים מרחק מכל מי שמגלה סימפטומים, ולכן מרבית החולים הסימפטומטיים כבר מבודדים והם כמעט ולא תורמים להתפשטות. לפיכך, הבעיה המרכזית היא החולים הסמויים, הנמצאים בתקופת הדגירה וממשיכים להיות פעילים. האסטרטגיה שלנו מכוונת אליהם: נניח שאדם נדבק בתקופת המשמרת הפעילה שלו. על פי הרוטינה של סגר במשמרות הוא ממילא ייכנס להסגר בשבוע שאחרי. אם אכן נדבק, סיכוי סביר שבמהלך שבוע ההסגר יתחיל לפתח סימפטומים. כעת הוא כבר איננו חולה סמוי, וממילא ייכנס לבידוד עד שיבריא. אם, לעומת זאת, כעבור שבוע הוא עדיין ללא סימפטומים, מרבית הסיכויים שהוא בריא, ולכן אין מניעה שיצא לפעילות כשיגיע תור המשמרת שלו. במובן זה, הסגר במשמרות יוצר מחזוריות שבאופן טבעי מבודדת את החולים הסמויים: אדם עלול להידבק בשבוע הפעיל, נכנס להסגר של שבוע, ויוצא שוב לפעילות כשהוא ככל הנראה בריא. 

"התכנית בנויה לפי ממוצע זמן דגירה של חמישה ימים אבל בהחלט מניחים שיש שונות באוכלוסייה. חשוב להבין שכדי להתגבר על מגיפה אין צורך למגר אותה הרמטית. יהיו, מן הסתם זליגות - כמו למשל חולים שזמן הדגירה שלהם ארוך מהממוצע, וגם לאחר שבוע של הסגר יישארו סמויים. הסימולציות שלנו מראות שאפילו בתנאים אלו, הסגר במשמרות יביא לדעיכת ההתפשטות. כמו בכל אסטרטגיה, גם בזו שלנו, עוד יהיו חולים, ואולי אף מקרים קשים, אך ברמה סבירה - כזאת שהמערכת הרפואית מסוגלת לספוג", אומר ד"ר ברזל.      

תכנית זו מאפשרת לכל אדם להמשיך את שיגרת יומו במשך חצי מהזמן - מהלך שמוריד מעט מהלחץ ומעודד שיתוף פעולה. אבל במודל זה לא הסתפקו בזה – יצאו מנקודת הנחה שאחוז מסוים מהאוכלוסייה לא יהיה ממושמע וימשיך להיות פעיל גם בשבוע שבו אמור להישאר בבית. מסתבר שאפשר לספוג את זה. בסימולציות ראו שאפילו אם 30% מהאזרחים שוברים סגר - דהיינו יוצאים לפעילות כל הזמן, בין בשבוע שלהם בין בשבוע של המשמרת השנייה - עדיין ההתפשטות תדעך. אגב, זה לא רק עניין של משמעת אזרחית, היכולת לספוג כמות מסוימת של שוברי סגר מאפשרת גמישות לשחרר גם מכסה של אזרחים נאמנים, כמו למשל עובדים חיוניים, שייבלעו בתוך ה-30%.

כדי לבחון את השיטה השתמשו במודל SEIR. זה מודל העוקב אחרי ארבע האוכלוסיות השונות: בריאים (Susceptible), חולים סמויים (Exposed), חולים סימפטומטיים (Infected) וכאלה שכבר הבריאו (Recovered). ראשית המודל כוייל לפי הפרמטרים המשוערים של המחלה, ואז העמידו אותו במבחן - להצליח לנבא במדויק את עקומת החולים שכבר נמדדה בישראל. לאחר שהמודל הצליח לנבא את העקומה במדויק, הוסיפו לו את התנאים של הסגר במשמרות.

 במקביל פורסם מאמר רשמי על השיטה עם כל הפרטים הטכניים, כדי לקבל ביקורת, הערות והצעות לשיפור מהקהילה המדעית, וכן פורסם קוד המחשב, כדי לאפשר לכל אחד להשתמש, לבחון ולשפר.  

​בנוסף מסביר ד"ר ברזל ש"התכנית תעבוד רק אם בנוסף נמשיך לנהוג בזהירות. כלומר גם מי שנמצא במשמרת הפעילה, צריך להמשיך בהרגלים מניעתיים, כמו שמירת מרחק, הימנעות ממגע והקפדה על הגיינה. להרגלים אלו, אנו חושבים, כבר התרגלנו, כך שזה לא יהיה קשה. בעניין זה חשוב לציין, שעצם החלוקה של האוכלוסייה לשניים מסייעת מאוד, שכן בכל רגע רק מחצית מהאוכלוסייה פעילה, כך שיש פחות צפיפות בבתי הספר, במרכזי הקניות ובמקומות העבודה, וכמובן - גם האינטראקציות החברתיות שלנו מצטמצמות לחצי". 

​לגבי יישום התכנית, אומר ד"ר ברזל שיש עדיין להמתין. ישנם היבטים נוספים שיש לשקול - ערכיים, חברתיים וכלכליים, אך הם כן מציעים שרעיון הסגר במשמרות יהיה על השולחן כהצעה מובילה ליציאה ממשבר הקורונה.