סיקור עיתונאי של תיאוריות קונספירציה

האם כלי התקשורת צריכים לחשוף את הציבור לתיאוריות קונספירציה, דעות קיצוניות ולמה שנתפס כפייק ניוז? השאלה הזאת אינה חדשה, אבל השיח סביב החיסונים מחייב בתקופה זאת יותר מתמיד התייחסות רצינית אליה. לאחר שערוץ 12 פרסם קטעים מסרטון של הרב יובל אשרוב, קול בולט מאד בין מתנגדי החיסונים, הוא (הערוץ) ספג ביקורות קשות, אף על פי שהציג את הסרטון באופן מתווך וביקורתי. האם היה זה צעד נכון, בעיקר לאור הירידה בהיענות לחיסונים בישראל?

פרופ' מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן הוא אחד מכמה מומחים שרואיינו בנושא בכתבה שהתפרסמה ב"גלובס". נייגר הציג תיאוריה שממפה נושאים אפשריים לסיקור עיתונאי, וממקמת בשוליים פייק ניוז ואייטמים בעיתיים אחרים, כמו לדוגמה הראיון בכאן 11 עם אביעד משה, האיש שניסה לרצוח את אשתו שירה איסקוב. לפי התיאוריה, שהוצעה על ידי חוקר אמריקאי בשם דניאל האלין, הנושאים החדשותיים מתחלקים לשלוש ספרות: בליבה נמצאים נושאי קונצנזוס שאין צורך לנסות להציגם באופן מאוזן כי לא קיימת לגביהם מחלוקת (כמו השואה, שברור שאין להכחישה); בספרה הבאה נמצאים נושאים שנויים במחלוקת כמו סוגיות רבות בפוליטיקה הישראלית, שאותם יש להציג באופן מאוזן ולהשמיע דעות שונות; ולבסוף "מעגל הסטייה", שכולל נושאים הנחשבים להזויים. "זו ספירה שבעיקרון העיתונות יכולה להתעלם ממנה, אולם לפעמים מביאים אותה ומציגים אותה כדעה קיצונית כדי ללעוג לה או לחזק את הקונצנזוס," אומר פרופ' נייגר.

אבל איך מחליטים איזה נושא שייך לאיזו ספרה? והאם נכון להתעלם מנושאים "הזויים" בזמן שהמדיה החברתית, שכנראה לא שמעה על האלין, דשה בהם? "כיום יש לתקשורת המסורתית את האחריות דווקא כן להביא את הדעות מספירת הסטייה, ולהתמודד איתן," אומר פרופ' נייגר. "אם ניקח למשל את מתנגדי החיסונים, הרי שאי אפשר להתעלם מכך שזו דעה רווחת בציבור, גם אם אפשר להתווכח עד כמה, ובמובן הזה וודאי שראוי להתעמת איתה ולהביא דברים על דיוקם."

הרעיון הוא שאם נתעלם התופעה לא תיעלם, בעיקר לנוכח ריבוי ערוצי התקשורת בעידן הנוכחי. ספירת הסטייה כוללת לא רק תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז, אלא גם נושאים כאובים. פרופ' נייגר סבור לדוגמה שלא היה מקום לראיון עם אביעד משה דווקא עכשיו. לעומת זאת כן היה נכון לדעתו לשדר את הריאיון עם יונה אברושמי, שרצח את פעיל שלום עכשיו אמיל גרינצוויג לפני 38 שנים: "להביא את הצד האפל של האנושיות, זה חלק ממה שעיתונות עושה. אחרי שעוברת תקופת זמן ארוכה שבה אדם ריצה את עונשו, כמו אברושמי, אפשר לחזור אליו ולנסות לשמוע את הקול שלו כדי לזהות מאיפה צמח הדבר הזה, בוודאי כשאנחנו יודעים שתפיסות כמו שלו קיימות בחברה."