תגלית ארכאולוגית - שרידי אריג מתקופת דוד המלך

בחפירות ארכאולוגיות במקום המכונה "גבעת העבדים" בבקעת תמנע התגלו שרידי לבוש הצבועים בצבע הארגמן הנדיר. פיסות האריג, שצבען המיוחד משך את עיניהם של הארכאולוגים, מיוחסות ומתוארכות לתקופת המלכים דוד ושלמה, לפני 3,000 שנה. לגילוי זה שותפים חוקרי אוניברסיטת בר-אילן שהתמקדו בשחזור צבעו של האריג, וחוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת תל אביב. 

תיארוך פחמן-14 ישיר קבע כי הממצאים מתוארכים לסביבות שנת 1000 לפנה"ס – במקרא, תקופת דוד ושלמה בירושלים. הצבע, המופק ממיני חלזונות בים התיכון, במרחק של יותר מ-300 ק"מ מתמנע, מוזכר פעמים רבות במקרא ומופיע בהקשרים שונים במסורת היהודית והנוצרית. זו הפעם הראשונה שאריג צבוע בארגמן מתקופת הברזל נמצא בארץ ישראל – ובכלל באזור דרום הלבנט.

"מדובר בתגלית מרגשת וחשובה מאוד", מסבירה ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות. "זו הפעם הראשונה שמתגלה פיסת אריג מתקופת דוד ושלמה, הצבועה בארגמן היוקרתי. לבוש הארגמן יוחס בעת העתיקה לבני אצולה, לכוהנים וכמובן למלכים. צבעו היפה של הארגמן, העובדה שאינו דוהה והקושי בהפקת הצבע הנמצא בגוף החילזון בכמות זעירה – כל אלה הפכו אותו לצבע היקר ביותר, שמחירו היה לעיתים גבוה מזה של זהב. עד הגילוי הנוכחי, הכרנו רק פסולת של חלזונות, ושברי קרמיקה עם כתמי צבע, שהיוו עדות לתעשיית הארגמן בתקופת הברזל, אבל זו הפעם הראשונה שיש לנו עדות ישירה לאריגים הצבועים עצמם, שהשתמרו כ-3,000 שנה".

לדברי החוקרים, ארגמן אמיתי הופק משלושה מינים של חלזונות החיים בים התיכון: ארגמון קהה-קוצים, ארגמון חד-קוצים וארגמונית אדומת-פה. הצבע הופק מבלוטה הנמצאת בגוף החילזון בתהליך כימי מורכב שנמשך מספר ימים. כיום, מקובל על מרבית החוקרים, כי שני הצבעים היוקרתיים, הארגמן והתכלת, הופקו מחלזון הארגמן בתנאי חשיפה שונים לאור. בחשיפה לאור מתקבל הגוון הכחול, ואילו ללא חשיפה מתקבל הגוון הארגמני. צבעים אלו מוזכרים פעמים רבות זה לצד זה במקורות, ולשניהם חשיבות סמלית ודתית עד ימינו. הכוהנים בבית המקדש, דוד ושלמה, ישו הנוצרי – כולם לבשו, לפי המסופר, בגדים צבועים בארגמן.

הבדיקות האנליטיות שנערכו במעבדות אוניברסיטת בר-אילן, יחד עם שחזורי הצביעה שנעשו על ידי פרופ' זהר עמר וד"ר נעמה סוקניק, יכולים להצביע על המינים בהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע ועל הגוונים אותם רצו להשיג. לצורך שחזור הצביעה בחלזונות הארגמן הרחיק פרופ' עמר לאיטליה, שם פיצח אלפי חלזונות (שאותם האיטלקים אוכלים) והפיק מבלוטות הצבע שלהם חומר ששימש למאות ניסיונות שחזור של הצביעה הקדומה. "העבודה המעשית החזירה אותנו אלפי שנים אחורה", אומר פרופ' עמר, "ואפשרה לנו להבין טוב יותר מקורות היסטוריים סתומים הקשורים לצבעי התכלת והארגמן היוקרתיים".

זיהוי הצבע נעשה במכשיר אנליטי מתקדם (HPLC) והצביע על נוכחות של מולקולות צבע ייחודיות, שמקורן רק באותם מיני חלזונות. לדברי ד"ר סוקניק, "מרבית אריגי הצבע שנמצאו בתמנע, ובכלל במחקר הארכיאולוגי, נצבעו באמצעות צמחים שונים, שהיו זמינים וקלים יותר לצביעה. שימוש בצבענים מן החי נחשב ליוקרתי בהרבה, ושימש כפרמטר חשוב, אשר העיד על מעמדו הכלכלי והחברתי של הלובש. שרידי האריגים הצבועים ארגמן שנמצאו הם הקדומים ביותר לא רק בישראל, אלא בדרום הלבנט בכלל. בנוסף, אנחנו חושבים שהצלחנו לזהות באחת הפיסות את שיטת הצביעה הכפולה, בה נעשה שימוש מתקדם בשני מיני חלזונות, כדי להעשיר את הצבע. טכנולוגיה זו, מתוארת על ידי ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן, בן המאה ה-1 לספירה, והצבע שהופק נחשב ליוקרתי ביותר".

המחקר באתר בתמנע נערך בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות ופרופ' ארז בן-יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ע"ש יעקב מ. אלקוב באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' זהר עמר, ד"ר דוד אילוז ד"ר אלכסנדר ורוואק מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות. הממצאים המפתיעים התפרסמו בכתב העת היוקרתי PLOS ONE.

קרדיט צילום: דפנה גזית, באדיבות רשות העתיקות.