איך הצלנו את שונית האלמוגים בעזרת "השתלת איברים"

כשאנחנו חושבים על השתלות, בדרך כלל עולות לנו מחשבות על בתי חולים, רופאים וחדרי ניתוח. אבל מה שקרה בניסוי שנערך במפרץ אילת היה סוג חדש לגמרי של השתלה - השתלת אריחים עם אורגניזמים בריאים שנועדו להציל את אחת ממערכות האקולוגיות החשובות ביותר בעולם: שוניות האלמוגים.

הרעיון: להעביר מערכת אקולוגית שלמה
במחקר השתתפו צוות מדענים ישראלי-בינלאומי, בהובלת ד"ר נטלי לוי ופרופ' אורן לוי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, יחד עם שותפיהם פרופ' עזרי טרזי מהטכניון ופרופ' דיוויד בורן מאוסטרליה. הרעיון שלהם היה פשוט אך מבריק: במקום להעביר רק אלמוגים בודדים ממקום למקום, כפי שנעשה עד היום, הם החליטו להעביר מערכת אקולוגית שלמה.

במשך שישה חודשים האריחים התמלאו חיים
כדי להשיג את המטרה הזו, הם יצרו "בתים" מיוחדים מטרקוטה - מעין אריחים שמחקים את המבנה המורכב של שוניות אלמוגים טבעיות. הם הניחו את האריחים האלה באזור של שונית בריאה ונתנו לטבע לעשות את שלו. במשך שישה חודשים, האריחים התמלאו בחיים: חסרי חוליות קטנים, חיידקים מועילים וכל מיני יצורים זעירים שיוצרים יחד מערכת אקולוגית בריאה ומאוזנת.

השלב המכריע - חיבור האריחים לאלמוגים פגועים
אחרי שהאריחים התמלאו בחיים, הגיע השלב המכריע: המדענים העבירו אותם לאזור של שונית פגועה, במרחק שישה קילומטרים. שם, הם חיברו לאריחים אלמוגים מהאזור הפגוע, בתקווה שהסביבה החדשה והבריאה תעזור להם להשתקם.

אחרי חצי שנה האלמוגים הפגועים הבריאו
התוצאות היו מדהימות. כבר אחרי חצי שנה, האלמוגים שחוברו לאריחים עם המערכת האקולוגית הבריאה הראו סימני התאוששות ברורים. הם נראו בריאים יותר, תפקדו טוב יותר, והיו פחות מלחוצים. זה היה כאילו העברנו אותם מסביבה מזוהמת ומלחיצה לשכונה חדשה ובריאה, והם פשוט פרחו.

השיטה בת קיימא ופשוטה ליישום בכל מקום
השיטה החדשנית שקיבלה את השם "השתלת מערכת אקולוגית מלאכותית של שונית אלמוגים", הוכחה כיעילה וגם יחסית זולה ופשוטה ליישום במקומות רבים בעולם, כשיטה יחידה או יחד עם שיטות אחרות לשיקום שוניות.

בימים אלה המדענים ממשיכים לחקור איך השיטה עובדת עם מינים שונים של אלמוגים ובתנאים שונים. הם גם מדגישים שחשוב לבחור בקפידה את המקומות שמהם לוקחים את המערכות האקולוגיות הבריאות, ורצוי שיהיו קרובים ככל האפשר לאזורים שרוצים לשקם.

במחקר השיתופי שפורסם ב-Nature Communications השתתפו מומחים מאוניברסיטת בר-אילן, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אוניברסיטת ג'יימס קוק, מכון מדעי הים של אוסטרליה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.

לכל תוכניות הלימוד במדעי החיים