מגמה חדשה וראשונה מסוגה בישראל: אחריות תאגידית

תאגידים וחברות מכל הסוגים נדרשים בימינו להתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים שלא תמיד קשורים ישירות בתחום פעילותם העיקרי: האתגר הראשון הוא האתגר הסביבתי, שבמרכזו משבר האקלים. האתגר השני הוא האתגר החברתי, והוא כולל את הציפייה כי פעילותו של התאגיד תנהג באחריות כלפי ממשקי הקהילה והסביבה שבתוכה הם פועלים.

האתגר השלישי, אתגר הממשל, דורש מהחברות להתנהל באופן הגון ושקוף תוך דיאלוג מתמיד עם הקהילה. בעגה המקצועית מכונים שלושת האתגרים ESG  - Environmental, Social, Governancובעשור האחרון הפך השילוב הזה למקצוע בפני עצמו ולתפקיד חשוב ומבוקש בשורת ההנהלה בתאגידים רבים. 

הכללים הבינלאומיים שמרכיבים את עולם ה-ESG הם דינמיים, ולרוב הם חלק מהציפיות מחברות שמבקשות לפעול בזירה הבינלאומית. החובה להתמודד עם הכללים הללו מצד אחד, והקושי להתמודד עם מורכבותם מצד שני, הגבירו את הביקוש למומחים בתחומים אלו.

כדי לתת מענה לביקוש הזה השיקה התוכנית לתואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית של בר-אילן מגמה חדשה, ראשונה וייחודית בתחומה בישראל, המתמחה באחריות תאגידית ו-ESG. "המטרה שלנו היא לתת לבוגרים תשתית מקיפה כדי להתמודד עם האתגרים שהתחום הזה מייצר", אומר פרופ' אורן פרז, העומד, לצד ד"ר אורית רותם, בראש התוכנית והמגמה החדשה.

במסגרת המגמה לאחריות תאגידית ילמדו הסטודנטים והסטודנטיות קורסים העוסקים בליבת התוכן של עולמות ה-ESG, לצד קורסים המעניקים ראייה רחבה יותר על העולם התאגידי, כמו רגולציה של דוחות פיננסיים, קציני ציות תאגידי, אחריות דירקטורים, דיני אקלים ועוד. המגמה תפעל תוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. כך, למשל, את הקורס מבוא לניהול תאגידים באסטרטגיה ESG מלמדים בצוותא פרופ' פרז וליהיא יוקלה, מנהלת יחידת אחריות תאגידית וקיימות בפירמת הייעוץ BDO.

ד"ר אורית רותם תלמד את הקורס 'גישות למדיניות סביבתית', המנתח את נושא החשיבה הסביבתית על פי גישות שונות, תוך הבנת כלי המדיניות הקיימים בארץ ובעולם.

לדברי פרופ' פרז, אם עד לפני כמה שנים היה תחום ה-ESG מבוסס ברובו על התנהגות וולונטרית של תאגידים – כיום הוא הולך והופך לחלק מהנורמות להם חייבים תאגידים לציית. "הנורמות האלה מתקבעות גם במסגרת יחסי הגומלין של תאגידים גדולים עם חברות בינלאומיות, וגם כתוצאה משינוי חקיקה שאימצו את עקרונות היסוד האלה.

כך, למשל, אם תאגיד מבקש לחתום על הסכם מסחרי עם חברה זרה – חלק מהדרישות יכולות להיות קשורות לעולם ה-ESG, למשל לפרסם דו"ח אחריות תאגידית, או להצטרף לאיזשהו סטנדרט ESG בינלאומי." מסביר פרופ' פרז. "מדובר בהתפתחות משמעותית מאוד בעולם הכלכלי והרגולטורי, שניתן לראות במיוחד באירופה, אבל גם בארצות הברית ובישראל. כתוצאה מכך, הביקוש למומחי ESG בתעשייה, למשל בחברות ייעוץ, הכפיל ואפילו שילש את עצמו בשנים האחרונות".

כמו תוכנית האם ברגולציה ומדיניות סביבתית, המגמה לאחריות תאגידית פועלת בניהול משותף של הפקולטה למשפטים והמחלקה לסביבה, תכנון וקיימות. ראשי התוכנית מתמחים שניהם בתחום. פרופ' פרז, דקן הפקולטה למשפטים לשעבר, הקים באוניברסיטת בר-אילן את הקליניקה לרגולציה סביבתית, ועומד היום בראש בית הספר לקיימות ולסביבה. ד"ר רותם, לשעבר ראש המחלקה לסביבה תכנון וקיימות, חוקרת גיאוגרפיה עירונית על היבטיה השונים: עירוניות, תחבורה, הליכתיות  ומתמקדת במדיניות סביבתית.

בוגרי התוכניות יוכלו להשתלב במגוון של תפקידי ניהול קיימות וסביבה במגזר  הציבורי, ברשויות מקומיות, במשרדי הממשלה ובמגזר הפרטי, כמו כן גם במחלקות סביבתיות של פירמות עורכי דין או במחלקות אחריות תאגידית בארגונים עסקיים גדולים, במגזר השלישי ובעמותות ירוקות כמו :אדם טבע ודין. "העבודה בתחום ה-ESG מגוונת מאוד. מי שעוסק בה צריך לקבוע וליישם את סדרי העדיפויות של הארגון בכל הנוגע לסביבה, חברה וממשל, ולארגונים שונים דגשים שונים בנושא" מפרט פרופ' פרז. "תאגיד שעוסק בתחום הפטרוכימיים, למשל, יתמקד מן הסתם בתחום הסביבה. לחברות בתחום התחבורה הציבורית, כמו אגד למשל, שיש הרבה ממשק עם הקהילה - אבל גם עם הסביבה, היות וזה תחום מזהם.

תפקידו של אחראי ה-ESG הוא להוביל את הפרסום של דוח אחריות תאגידית, ולגבש תוכנית שתכניס את התאגיד לתהליך שיפור בכל אחד מהתחומים. למשל, בתחום הסביבה, תהליך כזה יכלול תוכנית להפחתת פליטות למשך העשור הקרוב, ופירוט הצעדים שבהם יש לנקוט כדי שהתוכנית תתממש".

לתוכניות הלימוד והמסלולים במחלקה לסביבה, תכנון וקיימות>>>

לתוכנית לתואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית בקטלוג המסלולים של בר אילן>>>