טיפולי פוריות, רווחה נפשית וקבוצות תמיכה וירטואליות

הישראלי הממוצע חבר ב-11 קבוצות פייסבוק, שחלק מהן עשויות להיות קבוצות תמיכה, בין היתר בתחומים רפואיים. ד"ר טלי גזית ופרופ' עמיחי-המבורגר (מהמרכז הבינתחומי בהרצליה) התחקו אחרי ארבע קבוצות תמיכה למטופלות פוריות ישראליות (כ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מבעיות פוריות) והעבירו שאלון אינטרנטי במטרה ללמוד על מרכיב הרווחה הנפשית של הנשים האלה.

על השאלון השיבו 191 נשים. גילן הממוצע היה 34 וכ-80% מהן היו נשואות. לכ-40% היה לפחות ילד אחד ול-60% עדיין לא היו ילדים. כמה מהממצאים:

• נשים שהייתה להן תמיכה משפחתית וחברתית הציגו רווחה נפשית גדולה יותר. תמיכה משפחתית (אבל לא חברתית) נמצאה קשורה גם ליותר השתתפות פעילה בקבוצת התמיכה בפייסבוק.
• נשים מוחצנות ופתוחות יותר נמצאו כמאושרות יותר ובודדות פחות, והן חשפו מעצמן יותר בקבוצה.
• נשים נשואות, או שהיה להן כבר ילד אחד לפחות, היו אלה שהשתתפו יותר בקבוצת הפייסבוק. החוקרים משערים שהן הרגישו בעלות יותר ידע, ניסיון או ביטחון להשמיע את קולן. לא נמצא הבדל משמעותי בציוני האושר בין נשים בעלות סטטוסים משפחתיים שונים, כאלה שהיה להן כבר ילד או לא, או אפילו בין כאלה שהיו בטיפול בזמן מילוי השאלון וכאלה שלא.
• כמו בקבוצות וירטואליות רבות אחרות, גם פה המרכיב המשמעותי ביותר לרמת ההשתתפות בקבוצה היה רמת החשיבות שלה עבור החברה. אם הקבוצה תפסה מקום מרכזי בחייה, היא השתתפה בה יותר באופן פעיל.
• רמת האושר הייתה גבוהה, באופן כללי, בין העונות. בקרב המאושרות יותר, נמצא קשר בין רמת הבדידות שחשו לבין ההשתתפות בקבוצה: נשים מאושרות שחשו בדידות השתמשו בקבוצה יותר מאשר נשים שלא חשו בדידות.

נראה שנשים שרמת האושר שלהן גבוהה יותר נוטות להשתמש בקבוצה ככלי להתמודדות עם בדידות. אם פעם סברו שהאינטרנט יוצר בדידות, הרי שהממצא הזה עשוי להעיד על ההיפך: השימוש באינטרנט, ובמיוחד בקבוצות תמיכה, עשויים לפוגג מעט מבדידותם של אותם אנשים בעלי פוטנציאל לרווחה נפשית גבוהה.