החות'ים והאיום על ישראל

ד"ר עוזי רובין, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, ולשעבר ראש מנהלת חומה, האחראית למיזמי ההגנה האקטיבית נגד טילים בליסטיים ורקטות, מסביר מיהם החות'ים ומה השורשים ההסטוריים של האיום הנוכחי שהם מציבים במזרח התיכון.

במלחמת חרבות ברזל, התממש לראשונה איום חדש על ישראל מצד מי שמכונים "החות'ים" בתימן. התנועה החות'ית היא תנועה איסלמיסטית שיעית קיצונית שתפסה את השלטון בחלק ההררי של תימן בשנת 2015 כאשר השתלטה על צנעא הבירה והכריזה על עצמה כשלטון החוקי של המדינה כולה. התנועה הנקראת על שם מייסדה חוסיין אל חות'י דוגלת באיסלאם השיעי וססמתה: "מוות לאמריקה, מוות לישראל, הבוז ליהודים, ניצחון לאסלאם". כמו החמאס בעזה והחיזבאללה בלבנון, התנועה בנויה מזרוע אזרחית העוסקת בפוליטיקה ועזרה לעניים, ומזרוע צבאית שהיא כיום צבא סדיר לכל עניין ודבר.

השיעה שלטה בתימן קרוב לאלף שנה, עד שהודחה בהפיכה ב-1962 שהעלתה לשלטון גורמים סונים לאומנים. תפיסת השלטון בצנעא על ידי החות'ים הייתה למעשה מהפכת נגד שהחזירה את השלטון לידי השיעים של תימן, המהווים רוב של 65% מאוכלוסיית הצפון ההררי של המדינה.

התנועה החות'ית זכתה עוד מיום היווסדה ב-2004 לסיוע איראני משמעותי בכסף ובנשק. לאחר שהשתלטה על מרביתה של תימן ההררית, הוקמה קואליציה של מדינות ערביות סוניות בראשות סעודיה ואיחוד האמירויות שפתחה במערכה צבאית כדי להחזיר לשלטון את הממשלה הסונית הקודמת. המערכה הצבאית שהחלה ב-2015 נמשכה עד להשגת הפסקת אש זמנית באפריל 2022. איראן הזרימה במהלך המלחמה הזו כספים, וכמויות ענק של נשק אישי, תחמושת, טילים וכטב"מים על אף האמברגו שהוטל מטעם מועצת הביטחון של האו"ם. כמו כן משמרות המהפכה ומחיזבאללה הלבנוני אימנו את הצבא החות'י.

האיראנים גם ניצלו את המלחמה כמעבדת קרב לבחינת היעילות של כלי הנשק שלהם עצמם. כדי שלא להפר בגלוי את אמברגו הנשק על תימן החות'ית, הם השקיעו מאמצים לשנות את הכטב"מים והטילים שהם העבירו אליהם באופן שצורתם החיצונית תהיה שונה מאלה שאיראנים עצמם משתמשים בהם. מאמצים אלה היו לעתים שטחיים ביותר – כגון צביעה חיצונית של טילים בליסטיים בצבע שונה מזה של הטילים שבשירות איראן- ולעתים יסודיים מאד, כמו תכנון ייעודי של כטב"מים וטילי שיוט עבור החות'ים. לדוגמא, טיל השיוט "קודס 1" שנראה לראשונה בתערוכה בצנעא בשנת 2019 הוצג כפיתוח מקומי חות'י, אך קיימות עדויות ברורות לכך שהוא פותח באיראן. האיראנים מצדם הקפידו במשך שנים רבות שלא להציג אותו במצעדים ובתערוכות שלהם כדי לשמר את הפיקציה שאיראן איננה מספקת נשק לחות'ים וכי אלה מייצרים אותם בעצמם.

במהלך שבע שנות המלחמה ניהלו החות'ים מתקפת טילים משמעותית כנגד ערב הסעודית שכללה ירי כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. עיקר התקיפות היו על מרכזי אוכלוסיה, בסיסים צבאיים ומתקני תשתית במחוזות הסעודיים הגובלים בתימן, אך החות'ים לא היססו לתקוף את העורף הסעודי. עיר הבירה ריאד הותקפה לפחות 8 פעמים הן בטילים בליסטיים והן בטילי שיוט. כמו כן הותקפו תשתיות של תעשיות הנפט הסעודית בעומק המדינה, כולל מסופי נפט בנמל ג'דה, צינור הנפט שמחבר את שדות הנפט בצפון המדינה לנמלי הנפט בדרומה, ושדה הנפט בשייבה (Shaiba) שבמזרח הממלכה. גם איחוד האמירויות הותקפה מספר פעמים בכטב"מים וטילים בליסטיים. בתקיפה החות'ית בינואר 2022 פגעו הטילים שלהם בפרברי אבו דאבי וגרמו שם למספר נפגעים. לדברי דובר צבא סעודיה בדצמבר 2021, נורו על סעודיה מתחילת המלחמה ועד אותו מועד 851 כטבמי"ם וטילי שיוט וכן 430 טילים בליסטיים , שגרמו למותם של 59 אזרחים סעודיים.

הטווח המרבי שאליו נורו הכטב"מים, טילי השיוט והטילים הבליסטיים החות'ים במהלך המלחמה נגד סעודיה היה כ- 1200 ק"מ. סיום המלחמה עם סעודיה ובנות בריתה השאירו איפה בידי המשטר החות'י ארסנל של כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך כאלה שטווחם לא הספקי באותה עת להגיע לנקודה הדרומית ביותר בישראל המרוחקת כמעט 1700 ק"מ מהנקודה הצפונית ביותר של תימן החות'ית.

לכמה משקיפים בישראל היה ברור עוד במהלך המלחמה נגד סעודיה כי לאחר שתסתיים, יפנו החות'ים את נשקם כלפי ישראל. אזהרה מפורשת על כך הושמעה בקטע ווידאו שהופץ על ידי החות'ים ב-2019, שהציג שיגורים של טיל השיוט החדש שזה עתה נחשף ("קודס 1") עם כתוביות בעברית שהסתיימו במילים "והבא הרבה יותר". היה כבר אז ברור כי את פער הטווח ניתן יהיה לסגור על ידי הארכת הטווח של טילי שיוט והכטב"מים ועל ישי שימוש בטילים בליסטיים כבדים יותר.

בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני פרוץ מלחמת חרבות הברזל, הציגו החות'ים במצעד שהתקיים בצנעא שני טילים חדשים: טיל שיוט "קודס 4" שתואר כטיל חדש ארוך טווח, וטיל בליסטי נוזלי בשם "טופן", שנראה כתאומו של הדגם ארוך הטווח של ה"שיהאב 3" האיראני, דגם שיכול להגיע לטווח של יותר מ 1,900 ק"מ. מכיוון שלחות'ים לא נדרש טווח טילים גדול יותר מ 1,200 ק"מ כדי לאיים על סעודיה, היה ברור ששני הטילים החדשים נועדו לפגוע בישראל. ואכן, ב 19.10.2023 שוגרו לראשונה כטבמ"ים וטילי שיוט חות'ים לעבר ישראל, שיורטו על ידי ספינות הצי האמריקאי בים האדום. 

ב-27.10 הגיעו לראשונה כלי טיס בלתי מאוישים מתימן למפרץ אילת, שחלקם פגעו בחופי סיני וחלקם יורטו על ידי חיל האוויר. גם בימים שלאחר מכן נורו טילים בליסטיים לעבר אילת, שיורטו על ידי מערכת ה"חץ". נראה שמערך ההגנה האווירית של ישראל התכונן מבעוד מועד לקדם פני התקפות טילים חות'יות על ישראל, וזו הסיבה לכך שהן סוכלו עד כה. מאידך, סביר שהחות'ים, בעזרת פטרוניהם האיראנים, יעשו מאמצים כדי להאריך עוד יותר את הטווחים של טיליהם, לשפר את התוצאות ולחדור דרך מערכי ההגנה של הצי האמריקאי בים האדום ושל מערך ההגנ"א הישראלי ואולי גם זה של סעודיה. ב- 31.10.2023 הכריז המשטר החות'י רשמית על מצב מלחמה עם על ישראל . על כן סביר להניח שהוא לא יחדל ממאמציו לתקוף את ישראל, הן כדי להפגין את תמיכתו בחמאס והן כדי להסיט משאבים של מערך ההגנה הישראלי לכוון דרום כדי לגרוע את יכולת ההגנה של ישראל מול החמאס ומול החיזבאללה. באשר לעתיד הרחוק יותר הרי שגם לאחר שתסתיים מלחמת "חרבות הברזל" יהיה על ההגנה האווירית להיערך דרך קבע להתמודד עם האיום מדרום, איום שהיה עד לאחרונה עמום למדי אך הפך כיום למוחשי, גלוי ומסוכן למדי.