מה למדנו מהגיבורים ההיסטוריים
סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח בבר-אילן שלחו מהמילואים סיפורים על ההשראה ששאבו מהגיבורים הגדולים של ההיסטוריה
רבים מהסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת בר-אילן גוייסו לשירות מילואים במלחמת "חרבות ברזל". כמה מהם, הלומדים בפקולטה למדעי הרוח, נזכרו בגיבורים ההיסטוריים שעוררו בהם השראה, וסייעו להם בהתמודדות עם האתגרים המורכבים.
אלירן שפיגלמן, סטודנט לתואר שני מדבר על הלקחים שלמד מתקופת תמיסטוקלס
בזמן חייו של תמיסטוקלס, יוון התמודדה עם קשיים רבים: פרס פלשה, כבשה והכניעה את הפוליס היווניות האחת אחרי השנייה והגיעה עד לשערי אתונה. תמיסטוקלס מסתכל לצרה הזו בעיניים באופן מפוכח ומורה לאתונאים להרוס את החומה שלהם ולהשתמש בחומרים כחומר גלם לספינות. הוא יוצא אל הים הפתוח, הפרסים מגיעים לאתונה הנטושה והורסים אותה עד היסוד. האתונאים, מהחורבן ומהמצוקה שלהם, מצליחים לצאת למלחמה בים נגד הפרסים ולנצח, כלומר לגרש את הפרסים מיוון. כמו היוונים קיבלנו מכת פתיחה קשה מאו ואנחנו מחפשים את האדם או את הדרך שבה נתאחד כולנו נגד האויב וננצח, כדי שהדורות הבאים יוכלו לחיות טוב יותר.
נועם קיסר, דוקטורנט, מדבר על גבורתו של יוליוס קיסר
אחת הדמויות הבולטות ביותר מהעת העתיקה שחושבים עליה כשמדברים על גיבורים, היא גאיוס יוליוס קיסר. בזמן הקמפיין שלו באזור גאליה הוא הגיע לעיר בשם אלזיה, שם התבצרו 80 אלף מאויביו. הוא היה בנחיתות מספרית, החליט לצור על העיר ויצר מצור באורך 16 קילומטר סביבה. שכוח פרשים הצליח לברוח מהעיר בלילה ולהזעיק גאלים רחוקים יותר לתגבורת. קיסר עמד בפני כוחות אויבים נוספים, ובמקום לסגת ולהיכנע, המשיך במצור על העיר והקים קו ביצורים מאחוריו. כשהתגבורת הגאלית הגיעה, הוא נלחם קדימה ואחורה, כולל הגנות והתקפות. הוא הכריע את העיר, לקח את המפקד בשבי והביס את ההתקוממות הגאלית. השאלה שליוותה את קיסר רלוונטית גם לישראל במלחמה, מה עושים במצבי קיצון, כשמצב שנראה גרוע, מחמיר. אני לומד ממנו שגם כשהמצוקה גדולה, לא צריך להיכנע אלא להתאמץ עוד יותר, וגם לנצח.
ישראל אלגרבלי מהמחלקה למדעי המידע מדבר על גבורתו של פאריס, בן מלך טרויה
כשפאריס, הבן של מלך טרויה נולד, אמר נביא להוריו שבנם עומד להחריב את טרויה. במקום לברוח, הם בחרו להתמודד. המסר שיש ללמוד מכך הוא שבכל פעם שנברח ולא נתמודד, זה כנראה יפגוש אותנו בהמשך. במקרה אחר, פאריס חוטף את אשתו של מלך ספרטה, וזה מוביל למלחמה. גם מכך ניתן ללמוד שלכל מעשה יש השלכות שלא תמיד ניתן לצפותן.
לקח נוסף שמלמד אותנו פאריס מתרחש כשהוא פוגע באויבו בעקב אכילס, וזה מזכיר קצת את דוד המלך שהפיל את גוליית. דרך תחבולה ותחכום, אפשר לנצח את הכוח הפיזי לא פעם.
לירון ערוסי מדבר על הקשר שבין סוקרטס לפייק ניוז
במשל המערה, מתאר אפלטון את סוקרטס כמי שיוצא מהמערה, רואה את האמת וחוזר אל האסירים, אשר מסרבים לשמוע את האמת ואף רוצים להרוג אותו. סוקרטס עלה למשפט באתונה והוצא להורג בעזרת רעל. ערב לפני כן, החבר הטוב שלו, קריטון, רצה לשחרר אותו, אבל סוקרטס סירב. זה מוכיח שהוא היה מוכן למות למען האמת שלו. דבר זה מתקשר בעיני, לכך שמאז אירועי 7 באוקטובר האינטרנט עמוס במידע שגוי והאמת קשה לגילוי.
ניל בר דוקטורנט במחלקה להיסטוריה מדבר על הקטור מטרויה ועל אנושיות בשעת מלחמה
לפני שהקטור יצא לקרב, ואחרי שהתחמש, הוא נפרד מהמשפחה שלו: הוא מנשק את אשתו, כורע לנשק את בנו הפעוט ואז קורה משהו מוזר, כי הבן שלו מתחיל לבכות ולא מזהה את אביו עם הקסדה ועם הנשק. הקטור, בתגובה, מוריד את הקסדה, ולשבריר שניה הוא הופך מהקטור הגיבור האימתני להקטור האבא, וזה מאוד נוגע לי, במיוחד כאבא.
במקרה אחר, כשהוא פוגש באכילס הקטור לא נלחם בו אלא בורח מפחד. זה מאוד לא אופייני לגיבורים שהורגלנו אליהם ומאוד אנושי, כי גם גיבורים מפחדים. אני חושב שזה מדבר אל כל אדם שיוצא אל החזית, ההכרה וההבנה שמפחיד ולא פשוט... כדאי לזכור את זה גם בקרב וגם בעורף, אנחנו בני אדם וזה בסדר לפחד ולהיות אנושיים, והעיקר שנשמור על עצמנו.
דניאל אלטמן, מדבר על הדרך להתגבר על קשיים על פי אודיסאוס
אודיסאוס מעניין אותי בנכונות שלו להמשיך ולהתגבר על כל הקשיים. הנחישות וההתמדה שלו מדברים אלי. הוא לא גיבור יווני קלאסי שניחן בכוח רב, אלא דווקא בתחכום ובערמומיות, והוא דמות שמאוד נאמנה לעצמה. בימים המשוגעים האלה שבהם נתונה ישראל, אני מרגיש שנחישות, התמדה וגם ערמומיות, יכולות לעזור להושיע אותנו.